יום שבת, 3 בינואר 2009

מותו של אחרון המפאיניקים‬ מאת זאב גלילי

כשאני אומר מפאיניק אני חש תחושות מנוגדות. בילדותי ובנערותי, כבן למשפחה רביזיוניסטית, ראיתי במפא"י אם כל רע. שלטון דרקוני שהיפלה בין דם לדם, התנועה שהסגירה את בני משפחתי שלחמו במחתרות ה"פורשים" לבריטים, התנועה שמנעה מאיתנו עבודה ואפילו טיפול רפואי. התנועה שלפי תפישתנו בגדה ברעיון הציוני להקמת מדינה יהודית.
כשבגרתי השתנה יחסי למפא"י ולתנועת העבודה לגווניה. למדתי לדעת ולהבין שזו היתה התנועה הלאומית המרכזית של העם היהודי ולחמה בדרכים אחרות למען אותן המטרות שאחי הבוגרים לחמו למענן. זו היתה תנועה שקבעה את גבולות הארץ בשורה של התנחלויות בלב אוכלוסיה ערבית צפופה. זו היתה תנועה של כיבוש - כיבוש העבודה העברית (מידי הערבים), כיבוש הקרקע, כיבוש הלשון העברית, כיבוש החינוך. זו היתה התנועה שגיבשה את כוח המגן העברי שהיה לגרעין צה"ל ומגש הכסף להצלת המדינה בימיה הראשונים מן הקמים עליה. ולא במקום האחרון: זו תנועה שהצמיחה מתוכה אנשי רוח, סופרים ומשוררים דגולים (בן צבי, שז"ר, סדן, שלונסקי אלתרמן ורבים אחרים).

יום רביעי, 31 בדצמבר 2008

דמעות על צפריר רונן ז"ל כי איננו

מ ט ה י ה ו ד י ל א ו מ י (מי"ל)
"לא ארץ נכריה לקחנו לנו, ולא ברכוש-נוכרים משלנו, כי אם נחלת-אבותינו, אשר בידי אויבינו, בעת מן העיתים, בלא משפט-נכבשה. כאשר היתה לנו עת, השיבונו את נחלת-אבותינו" (מכתבו של שמעון החשמונאי לאנטיוכוס)
טלפון: 03-5615353 yoavi@yoavicpa.co.il E-mail:


‏31 דצמבר 2008
145 / חר
לכבוד
אחיי ורעיי

ג. א. נ.,

דמעות על צפריר רונן ז"ל כי איננו


עמדתי דומע, בבית הקברות, אל מול הרי הגלבוע,
והרהרתי בקינת דויד ליהונתן:
צר עליך אחי צפריר, נעמת לי מאוד
נפלאה אהבתך האדירה לעמי ולארצי
צפריר היה כאבן בזלת, שנחצב מתוך הסלע שבעמק, וחזר לצור מחצבתו.

צפריר בן עין חרוד, לוחם בסיירת מטכ"ל, יפה הבלורית והתואר, לוחם ללא חת בעד עם ישראל וארץ ישראל.
מדי בוקר, יחסר לנו במחשב, המסר הלאומי, שצפריר היה שולח לנו בלילה.
כמה שעות לפני מותו, שלח לנו גם את המייל הבא. אכן צואה לידידיו, ממשיכי דרכו.

דוד בן גוריון - בזל 1937
אין רשות לשום יהודי לוותר על זכות העם היהודי בארץ. אין זו סמכות של שום יהודי. אין זו סמכות של
שום גוף יהודי. אין זו אפילו סמכותו של העם היהודי כולו החי אתנו היום - לוותר על איזה חלק שהוא
בארץ. זוהי זכות האומה היהודית לדורותיה, זכות שאיננה להפקעה בשום תנאי. אילו גם היו יהודים באיזה זמן שהוא המכריזים על הסתלקותם מזכות זו - אין בכוחם ובסמכותם להפקיע זכות זו מהדורות הבאים. שום
ויתור ממין זה אינו מחייב ואינו קושר את העם היהודי. זכותנו על הארץ – על הארץ כולה – קיימת ועומדת
לעד, ועד ביצוע הגאולה המלאה והשלמה לא נזוז מזכותנו ההסטורית.
דוד בן גוריון – הקונגרס הציוני בבזל, 1937

ברל כצנלסון – 1936
היש עם בעמים אשר בניו הגיעו לסילוף כזה, שכלי ונפשי, שכל מה שעושה עמם, כל יצירתו וכל יסוריו, הם בזויים ושנואים, וכל מה שעושה אויב עמם, כל שוד וכל רצח וכל אונס ממלא את לבם רגש הערצה והתמכרות ?...

וכאן ידבקו בו חיידקים של שנאה לעצמו... עד כדי כך שיראה את הגאולה בנאצים הפלשתינאים, שהצליחו לרכז כאן בארץ את האנטישמיות הזואולוגית של אירופה עם תאוות הפגיון שבמזרח. כל עוד ילד יהודי... יכול לבוא לארץ ישראל ולהידבק כאו בחיידק השנאה העצמית... אל דומי למצפוננו.
ברל כצנלסון - דבר 01-05-1936

צפריר נפטר בדמי ימיו והשאיר משפחה במצב כלכלי קשה. ידידיו ומקורביו, החליטו לאסוף כספים לעזרת המשפחה. כל מי שידבנו לבו, יעזור כפי יכולתו
לבנק המזרחי (20), סניף 474, חשבון 165496 ע"ש ג'ודי רונן
מי שרוצה שתרומה זאת תוכר למס הכנסה, יתקשר לחתום מטה.
בכבוד רב,

חיים יואבי רבינוביץ
אזרח פשוט

יום שבת, 27 בדצמבר 2008

צפריר רונן הלך בשבת לעולמו

צפריר רונן, הלך בשבת לעולמו ככל הנראה מדום לב. רונן היה ממייסדי מפלגת התקווה ופעל רבות למען שלימות ארץ ישראל.
צפריר רונן, בן קיבוץ עין חרוד מאוחד, לוחם ביחידה מובחרת וממקימי קיבוץ גלגל בבקעה ב-1973. היה איש תקשורת, והיסטוריה, בעל תואר MBA במינהל עסקים, מיוזמי כנס נהלל של ההתישבות העובדת. תושב מולדת שבעמק יזרעאל.
חברי "פורום אחריות אישית" המומים, כואבים ואבלים את פטירתו בטרם עת של ידידנו היקר צפריר רונן. צפריר לחם לקיומנו כעם חופשי בארץ ישראל והתייצב לצידנו בהפגנות הפורום כשהוא מסייע בכל דרך אפשרית.
במהלך שיתוף הפעולה עם צפריר היתה לי הזכות לסייע בהקמת בלוג עברי / אנגלי ששימש כאכסניה למאמריו ולמאמרים הקרובים לרוחו. בלוג זה ימשיך לפעול וישמש כעד לפועלו.
בתקופה האחרונה עסק צפריר בקידום תכנית להקמת טלוויזיה לווינית לשידור ציוני למזרח התיכון - על מנת למלא את החלל שהותירה בשדה הקרב הרוחני ההנהגה הרופסת של מדינת ישראל. מאמץ זה נותר מיותם כעת אך תקוותנו כי לא לאורך זמן.
הלוויה תהיה מחר אחה"צ בישוב מולדת.לגבי השעה המדויקת נא להתעדכן באתר ערוץ 7 . לפי מה שנאמר לנו ,הלוויה תהיה בסביבות השעה 2:30.
בהוקרה לזכרו,
בועז ארד

יום שלישי, 15 ביולי 2008

רונן: העסקה תגרום לחטיפה הבאה - מתוך כתבת INN

צפריר רונן, איש פורום 'נהלל', תוקף בחריפות את החלטת הממשלה היום לאשרר את עסקת החטופים, וקובע כי החלטה כזו מכשירה את החטיפה הבאה ומובילה אליה. "העסקה תגרום לחטיפה הבאה. הרי אין בעיה לחטוף היום בטרמפיאדות. אנחנו במו ידינו יוצרים את הנרצחים הבאים. כך היה בעסקת ג'יבריל, כך היה בהבאת האויב לכאן, כך בשחרורם. חרצנו גורל מוות. היום הממשלה חורצת את דינם של אזרחים שלא יודעים על כך למוות". פורסם בINN ב15 ביולי 2008

"החוטף היה צריך לשלם מחיר כבד. המלחמה הזו הייתה צודקת. היה צריך להכות קשות בלבנון. הנה אנחנו מקבלים דו"ח של נסראללה... הרי השקר הוא חלק מהתרבות הערבית. יש על כך מאמרים וספרות. יש להם דו"ח על רון ארד? מי הם?" זועם רונן ביומן ערוץ 7.
לדבריו את גלעד שליט היה ניתן להחזיר אם רק הייתה ממשלת ישראל נוקטת ביד קשה פי כמה וגובה מחיר של אלף הרוגים מדי יום ברצועת עזה, עד "שהם היום לבד מחפשים אותו ומחזירים לנו אותו".
רונן רואה בהתנהלות הממשלה הוכחה לכך שהיא מורכבת מאנשים חסרי עמוד שדרה כהגדרתו, "אנשים שאיכפת להם רק מהתקשורת. גנב ונוכל עומד בראש הממשלה שלנו והוא לא יחידי. ברק הרי מסר את שדה הגז שמול עזה. למה? זה הרי שלנו. זה בים. למה הוא נתן את זה?".
רונן מוסיף וקובע כי על הממשלה לנהל עסקאות לשחרור חטופים הרחק מעיניהן של משפחות החטופים וללא מעורבותם. "צריך היה לרסק את בירות עד שהם ימצאו את החטופים.ממתי משחררים רוצחים? אנחנו נתפסים כעלובים, ועלובים מזמינים את המלחמה הבאה". "בשביל מה סיכנו את חיילינו שיצאו להביא את דיראני ועובייד? בשביל סוחר סמים שצריך היה להירקב בכלא?" וכדרכו משלח צפריר רונן חיצים גם בתקשורת אותה הוא מכנה תשקורת וקובע ש"התשקורת שולטת במדינה. אין כאן דמוקרטיה. יש בולשביזם טוטאליטארי. זו חברוה שהשלימה עם זה שהארץ הזו לא שייכת לנו אלא לאויב. לכן הם מכנים את הארץ הזו בכינויים שונים ומשונים – טריטוריה, שטחים, גדה... יש לנו הרבה מה לתקן כשנגיע לשלטון", חותם רונן את דבריו

יום שני, 26 במאי 2008

בגלל יהודי גלותי אחד / אביתר בן צדף

שלום, בטעות - בגלל יהודי גלותי אחד (פיליפ קרסנטי), שהתעקש, כיוון שלא הבין מה צריך באמת לעשות (ולא שעה לעצות המומחים) - מדינת ישראל נאלצה לנצח את מכפישיה הפלשתינאים ואת עושי דברם בתקשורת הישראלית ובתקשורת הזרה.
האם בגלל זה צה"ל, משרד החוץ, האקדמיה והתקשורת הישראלית אבלים וושתקים, ואינם משתמשים בפסיקת בית-המשפט הצרפתי בתעמולתנו הכושלת?
היש לזה קשר לעובדה, שאהוד ברק החליט על המדיניות המטורפת להכיר באחריות להריגה שלא הייתה מעולם של "מוחמד א-דורה"?
האם יש לזה קשר לעבודה, שגלעד שר הוא עורך-הדין של רשת הטלוויזיה הצרפתית, שהכפישה את ישראל? או שעלית הכבשים שותקת כיוון שהיא כמהה שהן יישחטו?

קרב הסברה מוצלח ב "שדמה" / אריה יצחקי


ביום ה', י' באייר תשס"ח ( 15.5.08 ) בעת שהיינו במחנה שדמה עם כמה עשרות מחברינו, קיבלתי הודעה בטלפון הסלולרי כי במחסום הצה"לי שהוצב בפאתי בית- סחור מתקבצים כמה עשרות אנשי תקשורת זרה, מרביתם ערבים המחפשים מידע על האירוע.

הסתבר כי הם הגיעו לסקר את אירוע ה"נכבה" בבית לחם שבמסגרתו עמדו להפריח עשרות אלפי בלונים שחורים; וכאשר שמעו כי מתנחלים התמקמו במחנה "שדמה" יצאו עם המצלמות והמיקרופונים לסקר את האירוע החדשותי.
הגענו אליהם ברכבנו שני ישראלים מול כמה עשרות כתבים של אל- ג'זירה, אל ערביה, עיתונאים מקומיים וכמה אמריקנים מארגוני "זכויות אדם" מפוקפקים אנטי ישראליים.התייצבנו מול המיקרופונים ומסרנו סקירה על זכותנו על הארץ, זכותנו על שדמה ועל כך שאנו מסכלים מזימה של ממשלת אולמרט למסור את המחנה לרשות הפלסטינית.

בשלב זה החלה מתקפת שאלות שעיקרה איזה זכות יש לכם בכלל על הארץ? אתם הרי כובשים זרים שהגיעו מפולניה ובלגיה! והתשובה: "אתם הכובשים. אנו בעלי הארץ ויושבים פה 3,700 שנה מתוקף הבטחה אלוקית לאברהם אבינו. הערבים הגיעו בכלל רק במאה ה- 7".

כתב ערבי נוצרי מעיתון היוצא לאור בבית לחם מתריס: זוהי ארצו של ישו הנוצרי מימים ימימה; ולכן היא שייכת לנו הערבים הנוצרים.

בשלב הזה אני מתערב: "אכן זוהי גם ארצו של ישו, שהיה יהודי ואמו יהודיה". העיתונאי הנוצרי המום. ואני פונה אל הקהל בערבית ושואל אותם: "יש כאן מוסלמים"?

רבים מהנהנים בראשם: כן. אני ממשיך ושואל: "האם אתם מאמינים בפסוקים הכתובים בקוראן הקדוש? רבים משיבים ב- כן קולני.
ובכן ראוי שתקראו בסורת "השולחן" פסוקים כ"ג – כ"ד: "ובאמור משה לעמו:... עמי, בואו אל הארץ הקדושה אשר ציוה אלוהים לכם, ולא תיסוגו אחור פן תאבדו".
הערבים המומים, אני ממשיך: ואת סורת "המחיצה" אתם מכירים הרי שם כתוב: "וננחל את העם אשר נחשבו לחלשים את מזרח הארץ אשר ציוינו לה את הברכה, ואת מערב הארץ".
אלה דברי ריבון העולמים בכבודו ובעצמו מפי מוחמד נביאו ואתם חולקים על כך? אם כן אתם כופרים!!
בשלב זה החלו הערבים לסגת לאחור, חוץ מאחד שטען בעקשנות כי הפסוקים מדברים על "בני ישראל" ואתה בכלל מהגר חדש שהגיע לכאן מפולניה. "אתה מהגר חדש" עניתי לו, משפחתך הגיעה מהחורן או מירדן במקרה הטוב לפני מאה שנים; ואילו אני ומשפחתי נולדנו כאן ביפו, ואנו כאן דורות רבים.
גם הערבי האחרון קיפל את המיקרופון ונסוג מערבה.הלקח הוא ברור, יש לצייד את אנשינו בדף הסברה ובו ציטוטים מהמקורות שלנו ומן הקוראן העוסקים בזכותנו על הארץ, רצוי באנגלית. זהו הנשק המעולה ביותר והוא סותם את פיות המקטרגים.

יום שני, 19 במאי 2008