יום שני, 26 במאי 2008

בגלל יהודי גלותי אחד / אביתר בן צדף

שלום, בטעות - בגלל יהודי גלותי אחד (פיליפ קרסנטי), שהתעקש, כיוון שלא הבין מה צריך באמת לעשות (ולא שעה לעצות המומחים) - מדינת ישראל נאלצה לנצח את מכפישיה הפלשתינאים ואת עושי דברם בתקשורת הישראלית ובתקשורת הזרה.
האם בגלל זה צה"ל, משרד החוץ, האקדמיה והתקשורת הישראלית אבלים וושתקים, ואינם משתמשים בפסיקת בית-המשפט הצרפתי בתעמולתנו הכושלת?
היש לזה קשר לעובדה, שאהוד ברק החליט על המדיניות המטורפת להכיר באחריות להריגה שלא הייתה מעולם של "מוחמד א-דורה"?
האם יש לזה קשר לעבודה, שגלעד שר הוא עורך-הדין של רשת הטלוויזיה הצרפתית, שהכפישה את ישראל? או שעלית הכבשים שותקת כיוון שהיא כמהה שהן יישחטו?

קרב הסברה מוצלח ב "שדמה" / אריה יצחקי


ביום ה', י' באייר תשס"ח ( 15.5.08 ) בעת שהיינו במחנה שדמה עם כמה עשרות מחברינו, קיבלתי הודעה בטלפון הסלולרי כי במחסום הצה"לי שהוצב בפאתי בית- סחור מתקבצים כמה עשרות אנשי תקשורת זרה, מרביתם ערבים המחפשים מידע על האירוע.

הסתבר כי הם הגיעו לסקר את אירוע ה"נכבה" בבית לחם שבמסגרתו עמדו להפריח עשרות אלפי בלונים שחורים; וכאשר שמעו כי מתנחלים התמקמו במחנה "שדמה" יצאו עם המצלמות והמיקרופונים לסקר את האירוע החדשותי.
הגענו אליהם ברכבנו שני ישראלים מול כמה עשרות כתבים של אל- ג'זירה, אל ערביה, עיתונאים מקומיים וכמה אמריקנים מארגוני "זכויות אדם" מפוקפקים אנטי ישראליים.התייצבנו מול המיקרופונים ומסרנו סקירה על זכותנו על הארץ, זכותנו על שדמה ועל כך שאנו מסכלים מזימה של ממשלת אולמרט למסור את המחנה לרשות הפלסטינית.

בשלב זה החלה מתקפת שאלות שעיקרה איזה זכות יש לכם בכלל על הארץ? אתם הרי כובשים זרים שהגיעו מפולניה ובלגיה! והתשובה: "אתם הכובשים. אנו בעלי הארץ ויושבים פה 3,700 שנה מתוקף הבטחה אלוקית לאברהם אבינו. הערבים הגיעו בכלל רק במאה ה- 7".

כתב ערבי נוצרי מעיתון היוצא לאור בבית לחם מתריס: זוהי ארצו של ישו הנוצרי מימים ימימה; ולכן היא שייכת לנו הערבים הנוצרים.

בשלב הזה אני מתערב: "אכן זוהי גם ארצו של ישו, שהיה יהודי ואמו יהודיה". העיתונאי הנוצרי המום. ואני פונה אל הקהל בערבית ושואל אותם: "יש כאן מוסלמים"?

רבים מהנהנים בראשם: כן. אני ממשיך ושואל: "האם אתם מאמינים בפסוקים הכתובים בקוראן הקדוש? רבים משיבים ב- כן קולני.
ובכן ראוי שתקראו בסורת "השולחן" פסוקים כ"ג – כ"ד: "ובאמור משה לעמו:... עמי, בואו אל הארץ הקדושה אשר ציוה אלוהים לכם, ולא תיסוגו אחור פן תאבדו".
הערבים המומים, אני ממשיך: ואת סורת "המחיצה" אתם מכירים הרי שם כתוב: "וננחל את העם אשר נחשבו לחלשים את מזרח הארץ אשר ציוינו לה את הברכה, ואת מערב הארץ".
אלה דברי ריבון העולמים בכבודו ובעצמו מפי מוחמד נביאו ואתם חולקים על כך? אם כן אתם כופרים!!
בשלב זה החלו הערבים לסגת לאחור, חוץ מאחד שטען בעקשנות כי הפסוקים מדברים על "בני ישראל" ואתה בכלל מהגר חדש שהגיע לכאן מפולניה. "אתה מהגר חדש" עניתי לו, משפחתך הגיעה מהחורן או מירדן במקרה הטוב לפני מאה שנים; ואילו אני ומשפחתי נולדנו כאן ביפו, ואנו כאן דורות רבים.
גם הערבי האחרון קיפל את המיקרופון ונסוג מערבה.הלקח הוא ברור, יש לצייד את אנשינו בדף הסברה ובו ציטוטים מהמקורות שלנו ומן הקוראן העוסקים בזכותנו על הארץ, רצוי באנגלית. זהו הנשק המעולה ביותר והוא סותם את פיות המקטרגים.

יום שני, 19 במאי 2008

טילים על תל אביב


לרקוד וואלס עם השטן מאת אהרון רול


כל אדם בר-דעת אשר מתעלם ביודעין מהנעשה סביבו, מעוות את המציאות, מתנהג בחוסר אובייקטיביות קיצונית ואינו נותן לעובדות לבלבלו הוא חסר-דעת ויותר גרוע, הוא אדם דו-פרצופי וחסר יושרה אינטלקטואלית.

זוהי קביעה קשה אך תואמת מציאות של מספר חוגים ישראלים, אשר במונחים מספריים פנים-ישראלים אפשר לכנותם זניחים אך בכל האמור לנזק אשר גורמים הם למדינת ישראל מחוץ לגבולותיה בזירת ההסברה הבינלאומית, משקלם גדול ואף מכריע.

חופש הביטוי הינו ללא כל ספק חלק אינטגרלי, בל ינתק מנושא זכויות הפרט במשטר דמוקרטי. חייבים אנו להלחם נחרצות על זכותם של הפרטים בישראל להביע דעתם בחופשיות וללא אונס, כאשר ידבנו ליבם גם אם דעתם זו אינה עולה בקנה אחד עם נרטיב או אג'נדה ישראלית מסוימת אחרת.

מאידך, באותה נשימה, ונאמר זאת שוב, חופש ביטוי לכל, לכל אחד ואחת ללא הבדל דת גזע, מין, עדה, דעות וכדומה. ובאם הענין הוא כה ברור מדוע זה זוכה המיעוט בעם לחופש ביטוי בילתי מוגבל עמוס תקציבים ופרסי יקר בעוד שהרוב הנושא דעות שונות נידחק לשולי זכויות הביטוי במדינת ישראל?
מדוע זה זוכים בעלי הדעות השמאלניות קיצוניות, אמור אף אנרכיסטיות, לתקציבים בילתי מוגבלים? מדוע זה ארבע חמישיות מכלל עיתונאי ישראל (בהתאם למשאל בין העיתונאים משנת 2006) נושאים דעות שמאלניות, מהם אף קיצוניות-אנרכיסטיות? מדוע זה כלל פירסי העיתונות והאמנות ניתנים בלבדית למחזיקי האג'נדה השמאלנית בעוד שהאחרים, ואנו כוללים בהם את מרבית תושבי ישראל, נידחים בבוז ונידונים להשתקה ושיכחה?
האם הבעיה נעוצה בכך כי עיתונאי וסופרי השמאל מוכשרים יותר מאותם שבימין? לא מיניה ולא מיקצתה, נהפוך הוא. הטורח לעיין בפרסומי המחנה הימני המתון בעם ילמד כי הבעת הדעות, הפרסומים, כתיבת ספרים, כתיבת דיברי הגות הן בפרוזה, שירה, ספרות, אקטואליה וכדומה משתווים ואף עולים במחנה הימני על מספרם ואיכותם במחנה השמאלני. אלא מה, קולם אינו נישמע, תקציבים אינם מגיעים אליהם, פועלם אינו מועלה על נס, כיבודים כבוד ויקר אינם מנת חלקם, פועלם ניסתר מהציבור במתכוון על ידי מדיה שטופת אג'נדה שמאלנית וכך הציבור נחשף באורח בילעדי בקירוב להגות המחנה השמאלני כמעט בסגנון "שטיפת המוח" הידועה ואינו כלל מודע לעושר ההגות והמצוינות האינטלקטואלית הקיימת במחנה הימני. עם ישראל מאבד, אפשר ולתמיד עושר זה מהאתוס הלאומי. אנו כולנו מאבדים נכסי רוח ועושר ההגות והמחשבה של מחציתו למצער של עם ישראל ואולי בכך נעוץ חלק מהכשלים הקיומיים העוברים על העם הזה בימים אלו.
ללא ספק חרד המחנה השמאלני לשימור ההגמוניה שלו מקדמת דנא אפילו ומצב זה נוגד בבירור את רצון הציבור (בהתאם לסקרים חוזרים ונישנים משך השנים שחלפו- כ-20% בלבד משתיכים לשמאל המתון עד קיצוני) ומכאן שמחנה המיעוט השמאלני פועל כנגד ההליך הדמוקרטי הבסיסי דהיינו, שלילת זכויותיו של הרוב הקובע.
הערת אגב נידרשת כאן: הרוב אינו יכול ואסור עליו לדכא את המיעוט, חובת הרוב היא לוודא כי זכויות המיעוט נישמרות ממש כשלו. מאידך, במקומותנו מצבנו הפך אנומלי ואף אולי לא נורמלי. המיעוט בישראל מפעיל דיקטטורה כנגד הרוב. המיעוט דורס את זכויות הרוב כאשר מצב בילתי אפשרי זה נישא בחסותם המובהקת של כידוני בית המשפט העליון מצב המכונה לעיתים גם "המהפכה השיפוטית של אהרון ברק" או בפשטות "הדיקטטורה השיפוטית" האנטי-דמוקרטית אשר כה ידועה לשימצה. אותה "המהפכה" אשר באם לא תבוטל והתנהלות בית המשפט העליון לא תשוב לשפיותה שמלפני "מהפכה" קלוקלת זו הרי שקיומה של ישראל נימצא בסכנה ובספק גדול וזאת בטווח של עשרות שנים לא רבות.
ההבדל הבולט בין חוגי הימין והשמאל הוא בכך כי הוגי השמאל מעלים על נס את הקיום האישי ומעמידים אותו הרחק לפני הקיום הלאומי עד כדי שלילתו המוחלטת וכך לפי תזות אלו "שלום" יכול וחייב להגיע בכל רגע ובכל מצב נתון ללא קשר לוגי למצבו של העם בסביבתו הגאופוליטית ובלבד שרווחתו ושלוותו של הפרט תושג ולו גם להרף עין במונחים היסטוריים ואפשר שאף על חשבון שרידותו של זה העם. הוגי השמאל, ככלל אך לא כולם, מקדשים את חיי הרגע ונהנתונותו של הפרט. לטעמם העבר וגם העתיד תופס מושב אחורי ביחס לרווחתם של הפרטים בהווה.
הוגי הימין של ימינו לעומתם, הרחוקים כרחוק המזרח מהמערב בהשוואה להוגי הפשיזם מהעבר, מעלים על נס את הקיום הלאומי הבא כשווה או אף מקדים מעט את הקיום האישי, תוך איזון לוגי מתאים, כתנאי הכרחי לשרידות הלאום והפרטים בתוכו כתוצאה. בהתאם לתזה זו האחריות של היחיד כלפי הכלל הינה עדיפה או למצער זהה וכך שלוותו, ביטחונו ומימוש זכויותיו של היחיד לא יגיעו לבשלות ללא הסדרים מתאימים וכבוד והכרה הדדים המובילים לשלום בין האומות ועבור האומות תוך שמירת זכויות כל צד בהתאמה. הוגים אלו מקדשים את רווחת העם בהווה ובעיקר האמצעים ופעולתיו העכשוויות אשר יבטיחו את העתידו כאשר אבטחת עתידו של העם תופסת את המקום הראשון בשיקוליהם ואילו רווחתו תבוא כפועל יוצא של אבטחת העתיד.
עיון בגישות אלו, תוך שימת דגש על אזור הסיכסוך המזרח תיכוני, ניראה כי הגיונו של הימין גובר על זה של השמאל עקב העובדה כי בעולמנו אשר בו החזק מנכס לעצמו את כל הקופה תוך שהוא דורס את החלש (ובפרט איסלמיסטים את מתנגדיהם באזורנו), הרי היחיד לא ישרוד כפרט וחייב הוא את הגנת הציבור, העם או האומה על מנת לשרוד. ניראה כי הגיון הימין נישען על עובדות פרגמטיות תוך ראיה מפוקחת של המצב הגאופוליטי האזורי והעולמי בעוד שהגיונו של השמאל נישען על משאלות לב (לגיטימיות) המעלות על נס נירוונה עולמית אשר בה יגור הכבש עם הזאב ללא חשש. אכן חזון נאה ואף נחשק ביותר אך רחוק ת"ק פרסה מהמציאות הקרה, הנשכנית והמאימת סביבנו.
האם הימין צודק בכל מיקרה? לא בהכרח. מידת צידקתה של התזה "הלאומית" הגוברת על זו "הפרטית" נתונה כולה למצבה הקיומי של האומה לאור הפן האזורי והעולמי. על מנת להמחיש הנאמר ניקח דוגמא קיצונית כגון מצבה הגיאופוליטי של שוודיה למול מצבה של ישראל. באם תקום מפלגת ימין אשר תדחוף את האג'נדה השוודית לכיוון לאומני קשוח ובילתי מתפשר עם שכנותיה הרי יראו אלו כחבורת תמהונים, חסרי הגיון בסיסי, הזוהים וחמומי מוח ללא סיבה סבירה. הרי בבסיסו של מצב, אין אויבים מאימים על שבדיה (או נורווגיה, דניה, שוויץ ואחרים) וכך מדוע כי יהיו אנשי ימין אלו זועקים לשוא? לעומתם הוגי דעות מן ימין במדינת ישראל אשר יזהירו מפני סכנה קיומית וידרשו לנקוט בצעדים המתאימים הינם הכרח המציאות והעדרם אפשר ויאותת ואף יקרב את אפשרות חיסולה של מדינת ישראל עקב מצבה הבטחוני-קיומי הקשה גם במלאת שישים שנה לקיומה. אכן, לא רק פורנוגרפיה היא ענין של גאוגרפיה.
בשנים האחרונות עדים אנו לשטף הולך וגובר של פרסומים וסרטים ישראלים אשר מציגים באורח חד צדדי את המתרחש כאן ביננו לבין אויבינו הפלסתינים. כך הסרטים "בופור", "ג'נין-ג'נין", "גן עדן עכשיו", "הילדים של ארנה" ואחרים. לאחרונה צץ לו שחקן חיזוק נוסף לנרטיב זה בדמותו של הסרט "וואלס עם באשיר" אשר הוצג ואף זכה לתשבחות (נו, ואיך לא) בפסטיבל קאן. חשוב לסייג כאן, חופש הביטוי גם אם הינו נוגד את הקונצנזוס הישראלי (כנאמר לעיל) הינו חיוני להתנהלותה התקינה של הדמוקרטיה. מאידך, כאשר מירב הסרטים והפירסומים העוסקים בסיכסוך ביננו לבין הפלסתינים והמופקים בידי יוצרים ישראלים, להוציא מעטים היוצאים מהכלל והעוסקים בנושאים ישראלים כלליים כגון הסרטים "ביקור התזמורת" המצוין, "ג'נאם ג'נאם", "נועה בת 17" והמשכו, מעלים על נס את אשמתה ואחריותה של ישראל לנעשה במזרח התיכון באורח בלבדי וחד צדדי הרי שזו גישה פסולה מעיקרה.
אנו כולנו, ימנים, שמאלנים, חרדים, דתיים ואחרים, חשופים וניכנעים לשרשרת מזון חד ערכית תואמת אג'נדה שמאלנית חד-צדדית בוטה הנעדרת ולו שמץ של איזון ואוביקטיביות, אשר מעודדת יצירת סרטי שיטנה (גם אם כאמור לגיטימיים מהאספקט הדמוקרטי), מתקצבת סירטי שיטנה, מפיצה סירטי שיטנה ומעטירה בפרסים ישראלים יוקרתיים אותם סירטי שיטנה על ידי שותפי זאת שרשרת המזון השמאלנית קיצונית אשר לא תמיד טובת מדינת ישראל ואזרחיה הינה בראש מעיניהם. ללא ספק האימרה כי "אבן שיזרוק טיפש אחד, גם 10 חכמים לא יוציאוה" ישים גם לעיניננו כאן, כך הוא ניזקם של המעטים אך המזיקים.
יותר ויותר עדים אנו לתמיכת חוגים אלו בנרטיב קוסמופוליטי, כלל עולמי, הדבק בנרטיב שמאלני קיצוני, כאשר תאוות הפירסום וההצלחה בין משובטיהם הבינלאומיים חשובה להם יותר מקיום ישראל ואשר זה זמן אינם רואים בתושביה אחים, שותפים, נושאי נס וחזון מדינת ישראל בתקומתה.
באם היו נועדים פרסומים וסרטים אלו ליצור וויכוח פנימי לגיטימי בתוך מדינת ישראל הרי שנחיצותם של אלו היתה בילתי ניתנת לערעור. באם היינו מעודדים יצירת סרטים מתוך הנרטיב הימני המתון בישראל ומתקצבים אותם בהתאמה לסירטי השיטנה ספוגי האג'נדה השמאלנית הקיצונית כנגד ישראל הרי שההתנהלות הדמוקרטית היתה באה על סיפוקה אפילו בכך שמציבים אנו שלילה (שיטנה אנטי-ישראלית) מול חיוב (ציון הנרטיב הכלל ישראלי). יתרה מזו, באם היינו דואגים להציג סירטי שיטנה כנגד ישראל במקביל לסירטים תומכי נרטיב ישראלי בארצות ערב, אפשר ותורמים היינו לקירוב והבנה של התרבות הישראלית הצומחת מתוך הדמוקרטיה שלה.

אך לא כך מתנהלים הדברים. היוצרים השמאלנים הקיצונים של סירטי השיטנה תחת איצטלה אמנותית אינם טורחים אף להציגם במדינת ישראל כארוע מכונן ראש וראשון. ברי להם כי באם יציגום במקומות בעלי קרקע אנטישמית ושונאת יהודים פוריה המתבטאת הלכה ולמעשה בשינאת ישראל הרי שהצלחתם מובטחת. וכך משלבים הם "ביזנס ופלז'ר" על חשבונה וגבה של מדינת ישראל וגורפים קופה נאה תוך כדי תהליך זה.
האשמות כנגד ישראל ב"כיבוש, אפרטהייד, התעללות בפלשתינים" הינן מאד מאד פופולריות באירופה ההופכת במהירות ובביטחה למעוז איסלמיסטי אשר בה רבים הפוליטיקאים המזהים את הכיוון העכשווי ומתנהלים תוך תקינות פוליטית בעלת גוון נוטה-איסלמיסטי על מנת לשרוד במשרותיהם. בקרקע איסלמיסטית פוריה זו טומנים יוצרי הסרטים השמאלנים הישראלים את זירעי השיטנה לישראל תוך ביטחון כי יקטפו פרסים נחשקים ללא תלות לעיתים בטיב יצירותיהם. האם צריכים אנו להזכיר את אילן פפה או המנצח בירנבוים, כמו גם פעילי "שוברים שתיקה", "שלום עכשיו", "בצלמ" ומשובטיהם המנצלים כל הזדמנות על מנת לבטא את שנאתם לישראל בבואם לשפוך ארס מזוקק על ישראל באוזני שומעיהם מארצות הים.
הבא לא ניתחסד. אותם אשר מעודדים ארצות ים רחוקות להלחם בישראל באמצעות מניעת תקציבים, סרטי "עדות" מעווותים וחד צדדיים, הצבעות נגד באו"ם, חרמות אקדמאיות, חרם תוצרת ישראלית ועוד שיטות שונות העולות במוחות קודחים, אמנם מנסים להתיפיף אך לאמיתו של דבר אין כל ספק כי שנאת ישראל מזוקקת מדריכה את פועלם בעודם מסווים זאת ב"אהבת ישראל" על מנת לסבר את אוזני שומעיהם בארץ ובעולם בהציגם עצמם כעדים "אובייקטיביים" לכאורה. אכן ג'ורג' אורוול ורעיונותיו בסגנון הפוך על הפוך "מלחמה היא שלום, חרות היא עבדות, בערות היא כוח" לא פסו מארץ הקודש והינם שרירים וקיימים בינינו כתמיד.

ללא כל ספק, חלקים מהאקדמיה והאינטיליגנציה הישראלית (לעיתים בעיני עצמה בלבד) בוגדת בצרכיה הקיומיים של מדינת ישראל בעודה מצדיקה עצמה בזכותה לחופש הביטוי וזכויות האזרח, בהביאה באורח חד צדדי את הנרטיב הפלסטיני כמוגש בידי ישראלים "אוטנטיים" הבאים "מהתופת " ו"עוולות הכיבוש" כפי המתואר בידם וכך מועצמות עדויותיהם כ"אוטנטיות ואמינות" לעינים אירופיות בעיקר.
אותם מרצים, סופרים, אמנים, יוצרי קולנוע ושאר ירקות קלוקלים כדוגמתם אינם אף משתדלים ליצור מראית עין של אובייקטיביות: ישראל אשמה בכל, הפלסתינים זכים וצחורים כשלג, נקודה. ברי הוא כי הינם מוליכים שולל את מאזיניהם או צופיהם, ברי הוא כי למצער, האמת הינה במקום כבוד באמצע היכן שהוא, אך בעיני עוכרי ישראל אלו השקר או גרוע יותר מחציתה של האמת, לטעמם הינה לגיטימית, כל זמן שחצי אמת זו (הגרועה כידוע משקר) משרתת את מטרתם והיא שיטנה ושינאה תהומית למדינה בה גדלו, התחנכו ומוציאים לחמם בכבוד, ברגיל על חשבון אותם אלו אשר הינם מפיצים שיטנתם רעה כה ביעילות.

כאמור הרעיון הדמוקרטי מחייב חופש ביטוי גם לשוטמי ומשטיני ישראל בתוכה. מאידך, הענקת תקציבים בלעדית לבעלי הנרטיב השמאלני, האנטי ישראלי, הוא מופרח שגוי ומסוכן.
איו כל אפשרות לחייב אותם יוצרי "תרבות" שמאלנים לאיזון מתאים, כאלו הם. לעומת זאת, יש לחייב בחקיקה הקמת ועדות הקצבה-תרבותית ממשלתיות אשר יכללו בהרכם את המתאם הפוליטי של מדינת ישראל, על כל מרכיביו, בהתאם לתוצאות הבחירות. ועדות אלו יקצו תקציבים ציבוריים ליוצרי תרבות בהתאם למפתח משוקלל השקוף ציבורית.
איננו יכולים למנוע מיוצרים שוטמי ישראל להציג מרכולתם המתמקמקת בשווקי חו"ל תאבי סחורה מסוג זה אך בהחלט יכולים אנו לדאוג לכך כי תרבות המבטאת את הפנים האחרות של ישראל תוצג במקביל החוצה מגבולות ישראל כמו גם בתוכה.
ממשלת ישראל חייבת לקבוע מדדים ל'הפליה מתקנת' אשר תיגרום להעלאת המודעות בעם ליצירות התרבות של כלל המגזרים במשק על חשבון זו הנהנית הבלבדית בעלת האג'נדה השמאלנית וכך ברי שניזכה לעושר תרבותי כפול ומכופל בתוך שנים מעטות. שני העשורים האחרונים מוכיחים כי זקוקים אנו להעצמה תרבותית, תוך חזרה מקבילה למקורות היהדות, כאויר לנשימה אשר האג'נדה השמאלנית החד צדדית קצרה ידה מלספקה.
ברי הוא כי תוצר הלוואי של 'הפליה מתקנת' זו יהיה קרוב מגזרים רחבים ביותר בציבור אשר חשים ניתוק ומיאוס ממדינת ישראל, יוביל להעצמת תחושת שותפות הגורל בעם ובעיקבותיה עזוזה של אחדות העם. סיכוייה של אומה מאוחדת לשרות עם האיומים הסביבתיים ולגבור עליהם הינן עצומים ורבים בהשוואה לפלגנות השורה ביננו כיום.
***
המחבר הינו יועץ אירגוני ודירקטור ניהול פרויקטים בכיר לחברות ואירגונים בענף המחשבים

יום שבת, 17 במאי 2008

השחקן ג'ון ווייט בישראל


שלום צפריר,
לפני כחצי שעה, בערך ב-21.30, בתכנית של יעקב אחי מאיר "רואים עולם" בערוץ הראשון בטלויזיה, רואיין אורח מדהים, השחקן ג'ון ווייט (כוכב הסרט "השיבה הביתה" על החייל שחזר נכה ממלחמת וויטנאם).
לשמע דבריו והסבריו שהיו ממש כשלך=שלי=שלנו, קפצנו כנשוכי נחש.
האיש דיבר בהגיון ובאומץ ואמר את הדברים שכאן התשקורת מנסה להצניע. הוא ביקר בשדרות, תקף את הטפשות בה ישראל ויתרה על עזה כאשר משם יורים כל הזמן עלינו מתוך בתי אזרחים בכוונה להשמידנו.
ווייט ציטט מהתנ"ך פסוקים שמתארים את המציאות כאן ועכשיו. כשנשאל אם אינו חושש להביע את דעותיו אלה, אמר שהוא כבר בן 69 ואינו חושש לעצמו. הוא חושש לשלום העולם, כי מה שמתרחש כאן בישראל ובמזרח התיכון משקף את הסכנה לכולנו מהפונדמנטליזם האיסלאמי.
הראיון הזה פשוט היכה אותנו בהלם. האם אנו צריכים לשמוע את האמת מג'ון ווייט? האם אזרחי ישראל הם כל כך מטומטמים שמאפשרים למצב הזה להימשך ?!!
צפריר - עשה ככל יכולתך להיפגש עם האיש הזה. הוא יכול להיות גורם מצויין להפצת האמת בכל העולם. אם אינני טועה נרמז שהוא בקשר עם כפר חב"ד.
ליל מנוחה,
ר.

משה טבנקין: לא סיפוח כי אם פיתוח


משה טבנקין, המשורר, חבר קיבוץ עין חרוד מאוחד, קיבוצי, שהיה מורה בבית ספר של כל הדור השלישי בעין חרוד, בנו של יצחק טבנקין מנהיג הקיבוץ המאוחד אומר בשיחה שהתקיימה בבית ברל והופיעה בספרו תחת המאמר "חיילים ומתיישבים כאחד" כך :

"איני חושב שהצורך שלנו הוא "סיפוח", הצורך שלנו הוא צורך של פיתוח בדרך של התיישבות, אם נקרא לזה "סיפוח", האם הגליל המערבי אינו "סיפוח" ? אנחנו נאבקים עכשיו לא רק על תודעת שלמות הארץ, אלא אנו שליחי ההכרח של היהודים להחיות את מולדתם לפחות באותם גבולות שהוכרו לפי תביעתנו ע"י חבר הלאומים. מלחמת ששת הימים נתנה ליהודים סוף סוף את הצ'רטר שהרצל יצא לבקש, הרצל יצא לבקש כח בין לאומי שיעמיד את ארץ ישראל לרשות שיבתו של העם היהודי למולדתו ההיסטורית, לא בשם הייותנו בה רוב, אלא בשם עשיית צדק לעם נרדף: לא כחסד, אלא כזכות !...."

מסירת הזהות הלאומית לאויב / צפריר רונן



נכתב במקור: 24 בפברואר, 2006 כ"ו בשבט תשס"ו


אם הייתי צופה ערב מלחמת העולם השניה בבריטים מוכנים לתת להיטלר את כנסיית וסטמינסטר ואת מחצית לונדון תמורת "שלום ובטחון" בדורנו, הייתי אומר: "הבריטים איבדו את רצון החיים, הם בדרך לחיסולם כאומה". מפני שלא מדובר היה על קולוניה, סינגפור או אלג'יר שהיו בידי הצרפתים, אלא בסמל הלאומי החזק ביותר של הבריטים, סמל שהוא אולי הזהות הפנימית החזקה ביותר.

אם מישהו היה מספר לי שהרוסים מוכנים לתת לצ'צ'נים להקים מסגד במקום הכנסייה בלב מוסקבה תמורת "הפסקת הטרור", הייתי אומר שהם בדרך לחיסולם כאומה.

אלפיים שנה אמר יהודי ביום נישואיו: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". ביום המאושר בחייו, שכולו פרטיות והקמת משפחה חדשה, אומר העם העיקש הזה: "אם אשכחך ירושלים" במשך אלפיים שנה. כל המשפחה מתכנסת, כולם שמחים, ובטכס הקידושין שהוא כולו קודש, החתן היהודי מזכיר איזו עיר שחרבה כבר אלפיים שנה.

אם הייתם שומעים על שבט אסקימוסי שיש לו איזה מסורת מוזרה שזוג ביום נישואיו מדבר על עיר שהיא במרחק אלפי מייל, מה הייתם חושבים? בטח זה היה נושא למחקרים אנתרופולוגיים, בוודאי לסרט דוקומנטרי עטור פרסים של ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, והמדענים היו אומרים בטח אחרי מחקר אנתרופולוגי ארוך : "שבט אסקימוסי מוזר זה אחרי אלפיים שנה מזכיר את העיר הרחוקה ההיא כי הוא לא זנח את החלום לשוב אליה... ".

והנה אחרי אלפיים שנה, עם צבא אדיר, טנקים, מטוסים, אימפריית הייטק, ערוץ 2 וערוץ 10, משרד חינוך, פרלמנט ומדינה שהקימו היהודים .... הם משתמשים במדינתם היהודים על מנת להגלות את היהודים מחדש מארצם.

"ארץ ציון וירושלים" אינה גבעת אולגה, רשפון או אפילו כפר שמריהו, אלא חברון, בית אל, עפרה, קבר רחל, קבר יוסף והר הבית. ירושלים אינה אצטדיון מלחה, ירושלים היא הר הבית והר הבית הוא ציון. התנועה הציונית שהקימה את המדינה נקראת על שם ציון. מה לא היה לנו, "תנועת חיבת ציון", "חובבי ציון" פועלי ציון שמאל וימין, הכל התכוון לדבר אחד - לערש המולדת ההיסטורית: חברון, הר הבית וירושלים. כי מהי ציון ללא זה? והנה אותה מדינה, יציר כפיו ומפעלו הגדול ביותר של העם היהודי בכל הדורות, מתכוונת להגלות את העם היהודי מציון, בכוח הזרוע, בעזרת בג"ץ המתנכר וקורא לשובנו לארצנו ההיסטורית "מכוח תפיסה לוחמנית" דבר שאפשר לו לתת לגיטימציה מעוותת לחורבן גוש קטיף והגליית העם מארצו.

זהו בג"ץ שכל כוחו בא לו מהתנועה הציונית הקרויה על שם ציון. זהו בג"ץ שאינו מייצג יותר את תפיסת העולם של התנועה הציונית אלא את רצון החורבן של האויב. משמעות מסירת הארץ בהסכם לאויב והגליית העם מארצו בכוח הזרוע היא אבדן הזהות הקולקטיבית שלנו כעם. אלפיים שנה של כיסופים לציון יחוסלו בידי המדינה שהקים העם היהודי על מנת לשוב לציון. אם יש משהו בלתי חוקי על פי משפט העמים, שהתנ"ך הוא תשתית הציוויליזציה שלהם, הרי הבלתי חוקיות מתמצית בהתנהגות השמאל, התקשורת ובית משפט העליון ובניסיון העקירה של אלו את העם היהודי בארצו.

חוקרים בעתיד לא יוכלו להבין איך משאת נפשו של העם לשוב לציון הפכה בעיני העילית התקשורתית ל"ימין קיצוני", לימין הזוי... היש חוקר אחד בעולם שיוכל להסביר את המופרעות הנפשית שמניעה את התנהגות השמאל? עכשיו שהוגשם חלום הדורות מופעל הצבא והמשטרה וכל מערכת המשפט על מנת לחסל את קיומו של העם היהודי בארצו ההיסטורית ולתיתה לאויביו השואפים להשמידו. האם יש טירוף גדול מזה? הרי העם שיוותר תמורת פיסת נייר על זהותו לא ישוב להיות עם יותר, כל עם שיוותר על מרכיבי סמליו וזהותו, שבאה לביטוי באמצעות סמליו בין אם אלו הבריטים על לונדון או הרוסים על מוסקבה, יפסיק באותו רגע להיות עם.
מה יגידו היהודים ביום חתונתם בעתיד אחרי מסירת הר הבית וירושלים ב"הסכם" לאויב והכרה בבעלותו הסופית והמוחלטת לאלפי השנים שיבואו על הר הבית? ועל ציון כולה מה יגידו היהודים ביום חתונתם כאשר במו ידיהם הם אלה שמסרו את הזיכרון הקולקטיבי הלאומי של ירושלים והר הבית לאויב הערבי? מיהו הכובש האמיתי? ומיהם הערבים? יותר נכון תשאלו את עצמכם: מיהו כאן הכובש?
הרי בכל ספרי ההיסטוריה שנמצא גם בבתיהם של אנשי השמאל כתוב "תקופת הכיבוש הערבי". כלומר, הערבים הם אלה שכבשו!
אדרבא, ישאל השמאל את עצמו, מאיפה באה המילה "ערבים"? התשובה ברורה, כמו שצרפתים באים מצרפת, אנגלים באים מאנגליה, רוסים באים מרוסיה, יהודים באים מיהודה ועם ישראל בא מארץ ישראל, כך הערבים באים ממקום ששמו ערב! כל העמים נקראים על שם מולדתם, ההונגרים באים מהונגריה, וליטאים מליטא, אין אף עם בעולם ששמו אינו כרוך בארץ בא הוא יושב, ולכן הערבים שייכים לערביה, לחצי האי ערב, שם מקומם, זוהי ארצם. ממתי יהודה וישראל היא ארצם? ממתי הומצאה המילה "כיבוש"? מי כובש את ארצו של מי? הייתכן שעם יכול להיות כובש בארצו?

האם הבריטים נחשבים לכובשים בהתפללם בכנסיית וסטמינסטר? או תשאלו: האם תמורת שלום עם האיסלאם השואף להרוס את המערב, היו הבריטים נותנים להקים במקום הכנסייה מסגד, למען "שלום ובטחון"? מי בכלל מוכן למסור את ארצו תמורת בטחון? על שלום כבר לא מדברים, איזה עם נורמלי ברחבי תבל מוכן לתת לאויבו שנשבע להשמידו את ארצו תמורת פיסת נייר והבטחה מעורפלת לשקט?! זוכרים את ביבי "יתנו יקבלו"... מה יתנו אליבא דה ביבי? שקט זמני! מה יקבלו מביבי? את ארצם ההיסטורית של היהודים! איזה מנהיג עם מתנהג כך? איזה אומה עם טיפה כבוד לאומי מתנהג כך?

לא פלא שמנהיג החיזבאללה אמר את מה שאמר על כך שישראל חלשה כמו קורי עכביש... הוא חש בחוש היסטורי שבו שזה המצב. במשך שנים מרעיל השמאל את הבארות. שפת הפוליטיקלי קורקט נהפכה לשמאל, אדם האומר "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" הוא קיצוני מטורף הראוי למעצר מנהלי. כך עשו לנריה אופן, וכך פסק בית המשפט להרחיק את אברי רן מאיתמר בגלל דעותיו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. השב"כ מתקין האזנות לאנשים אלו. בהר הבית מחפשים בכליהם של יהודים שמא יימצא ספר תורה או תפילה.

הר הבית כבר נמסר דה פקטו לערבים. משה דיין החזיר את המפתחות, והדורות אחריו נועלים את ההר בפני היהודים. כל המערכת נתקפה בחיידק טורף המרעיל את המוחות לחשוב כי זה בלתי לגיטימי שיהודי יחשוב כי הארץ הזו שייכת לנו, ורק לנו. מיליוני נוצרים ברחבי העולם קוראים יום יום בתנ"ך ויודעים של מי הארץ הזו.

כל הקשר ההיסטורי שלנו נפרש בתנ"ך פרק אחר פרק. חזרתנו לארץ היא מהלך של צדק היסטורי. את זה יודעים כל העמים קוראי התנ"ך ומאמיניו. צדק היסטורי היה גם הבסיס של החלטת "חבר הלאומים" בועידת סאן רמו ב-1922, אשר הכירה בזכותנו על שני עברי הירדן. ולכן עד היום על פי המשפט הבינלאומי יהודה ושומרון הם שטח ריבוני של מדינת ישראל, שהיא היורשת החוקית של אותו "בית לאומי" שהובטח לנו בועידת סאן רמו. לכן הטיל "חבר הלאומים" על בריטניה "את האחריות להוצאתה לפועל של ההצהרה שניתנה בנובמבר 1917 בזכות הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטיין", והוסיף: " בזאת ניתנת ההכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלסטיין ולעקרון הבסיסי של הקמת ביתו הלאומי בארץ זו".

לכן הורה חבר הלאומים לבריטניה בכתב המנדט: "לסייע להגירה יהודית ולעודד, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית... התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה ואדמות בור". זהו משפט העמים המתבסס על "הקשר ההיסטורי". זוהי ההכרה של הציויליזציה האנושית בצדקת הדרך של תביעת התנועה הציונית על כל ארץ ישראל.

אלה המגשימים היום סעיף משפטי בינלאומי זה הלכה למעשה ביהודה ושומרון הם המתנחלים, " לעודד..התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע...". "מתנחלים" זה מונח שהיה יכול להיות מצוטט ישירות מהחלטת חבר הלאומים. על פי הפרופסורים יוג'ין רוסטו ויוליוס סטון, שניהם פרופסורים בולטים למשפט בינלאומי, סעיף זה עדיין בתוקף. המשפטן הנודע הווארד גריף מציין שהמנדט לרבות חלק מההוראה "התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע" הוא חלק מהמשפט והדין האמריקאי מכוח "האמנה האנגלו-אמריקאית", הסכם שחתמה ארה"ב ב1924 עם בריטניה. האמנה אושרה ע"י הסנאט האמריקאי ונחתמה פורמלית ע"י הנשיא קולידג' ב- 1925. במבוא לאמנה נכתב: "ארצות הברית נותנת הסכמתה לניהול פלסטיין ע"י הוד מעלתו הבריטית, על פי המנדט שצוטט לעיל".

מכאן שארה"ב מחוייבת על פי חוקיה לעודד התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע ביהודה ושומרון! אך אצלנו, כל סילבן וכל ציפי, שמאלמרט וביילין, וכל זב ומצורע מצקצקים על "אם הערבים יפסיקו את הטרור הם יקבלו את המדינה הזמנית" (מפת דרכים, זוכרים).

כלומר, למי שלא הבין, כנופיית השמאל ייתן את ארצו הנצחית של העם היהודי למי שרק יפסיק את רצח היהודים זמנית! איזו אומה בעולם תגיד שהיא מוסרת את זהותה ואת ארצה תמורת "שלום". מתי היה השלום משאת נפשה של התנועה הציונית. מאימתי השלום מהווה בכלל תנאי כלשהו. הציונות הרי באה להשיב את העם היהודי ליהודה, או אם תרצו, את עם ישראל לארץ ישראל, אם בשלום ואם במלחמה!
אם שלום עם הערבים הוא תנאי, אזי מעולם לא היו עולים היהודים לארץ. עלייה המותנית ברצון הערבים כידוע מתבטלת מאליה, שהרי הערבים מאז ומעולם לא שינו את התנגדותם הנחרצת לשיבת היהודים. הרוסים באים מרוסיה, הצרפתים מצרפת, היהודים מיהודה, עם ישראל בא מארץ ישראל. מאיפה באים הערבים?
משרד פרסום בריטי ממציא ארץ חדשה ומדביק לה עם חדש כל מגדל הקלפים של הכזב והטמטום הקרוי הסכם אוסלו הוא אסון לאומי. אין מדובר עוד בגבולות, אלא מדובר פה בשאלת זהות.
היהודים שייכים ליהודה, עם ישראל שייך לארץ ישראל, והערבים שייכים לערב. הם כובשים בארצנו, לכן כל הענקת זכויות לאומיות כקולקטיב לכובשים הערבים ימיטו אסון על העם היהודי. ואת זה הבינו הערבים, אי אפשר לדרוש את הארץ הנקראת ארץ ישראל כאשר אתה נקרא "ערבי". אז מה עושים? יוצרים זהות מזוייפת לשם ארץ מזוייף, מה זה פלסטין?
זוהי המצאה של הרומאים על מנת להשכיח את ארץ ישראל מהיהודים, ולכן גם הם קראו לירושלים "אליה קפיטונילה". אז מה, מישהו מהיהודים שכח שמדובר בירושלים? לא, ולכן העם שנשא את הזיכרון על ארץ ישראל בעוד הרומאים התפוגגו והתמוססו ואיתם גם השמות הבדויים שהם הדביקו לארץ הזאת על מנת להשכיח מהיהודים את ארצם ועירם.
עם ישראל ששמר על זהותו באותם 2000 שנה חזר, לא לפלסטין ולא לאיליה קפיטולינה אלא לארץ ישראל ולירושלים. זאת הבינו הערבים טוב טוב, ולכן המציאו הערבים ארץ לא קיימת והתחפשו לעם פלסטיני שלא קיים שבא כאילו מארץ שנקראת "פלסטיין" בזהות ערבית.
התחכום הערבי במלחמה הפסיכולוגית נגדנו ממחישה את הטקטיקה של המצאת זהות חדשה לערבים הכובשים, הרעיון נולד במשרדיו של משרד פרסום בריטי בלונדון. במלחמה פסיכולוגית זו הם כבר כמעט ניצחו תודות לעילית התקשורתית והפוליטית בישראל, שהפכו לנושאי הוירוס הקטלני אל שאר חלקי החברה הישראלית.
איך זה קרה? בשנת 1970 המציאו הערבים עם חדש. היה זה משרד פרסום בריטי שיעץ להם להיקרא "פלסטינאים". לפני כן לא תמצאו בספרי ההיסטוריה או אף בעיתונות שום אזכור לעם כזה. לא היה ולא נברא עם כזה. "העם הפלסטיני" הוא המצאתו של משרד פרסום בריטי, שאמר לערבים: "עד עכשיו הייתם גולית והיהודים היו דוד, עכשיו נהפוך את היהודים לגולית ואתכם לדוד". מסתבר שהשמאל היו מספיק אוויל לקנות את התחבולה.
גולדה הבינה את הטריק ואמרה בתגובה לגל העכור של התעמולה הערבית: "גם אני פלשתינאית". בזאת היה בכוונתה להזים את השקר, אך השמאל כבר נדבק בווירוס והפך לנשא שלו.
הערבים, תמיד היו ערבים, ועד שלמדו את הטריק איך לרמות את היהודים וליטול מהם את צדקת הדרך הם התעקשו להיות ערבים. לפלסטיין כמולדת הפלסטינים אין כל זכר.
באנציקלופדיה בריטניקה 1910-1911 כתוב: "פלסטיין... שנתבעה בברית הישנה כמורשת העברים לפני גלותם...". שימו לב "מורשת העברים לפני גלותם". למה קראו הבריטים המנצחים במלחמת העולם הראשונה לארץ פלסטיין? בשביל להשפילנו. גם הרומאים קראו לירושלים במשך מאות שנים "איליה קפיטולינה" בכדי להשכיח מאתנו את זהותנו, כי זהותו של עם נקבעת מהמקום שממנו הוא בא ואליו הוא שייך, אך אנו לא שכחנו. לנו הייתה ירושלים מקור הזהות הקולקטיבית. מגלות תימן ועד פולין יהודים קראו בשם ירושלים, אלפיים שנה. הרומאים רצו גם להשכיח את ארצנו וקראו לה פלסטין כדי למחוק את תביעתנו לארץ ציון וירושלים. אז מי ניצח?
הרומאים כזהות קולקטיבית נעלמו. הם אימצו את היהודי שצלבו כמשיחם ואת התנ"ך כספרם וארצם נקראת היום על שם הכובש אטילה ההוני שבא מאסיה. הם התמוססו ונעלמו בין העמים, ואיבדו את זהותם הרומאית, כי ארצם נקראה על שם כובשם. ואילו אנו חיים וקיימים. אלפיים שנה לא וויתרנו, ועמדנו בתלאות, גרדומים וכבשנים, וחזרנו אחרי נדודים לבנות את ארצנו... אז עכשיו נוותר? להמצאה של משרד פרסום בריטי?
ג'ון חאזם, פרופסור ערבי שייצג את הערבים בפני ועדת החקירה של האו"ם, אמר בעדותו בפני ועדת החקירה של האו"ם בשנת 1947: "לפני 1917, כאשר בלפור הצהיר את הצהרתו, לא הייתה מעולם שום שאלה פלסטינית ולא היה מדובר על מדינה פלסטינית כיחידה פוליטית או גיאוגרפית".
הדברים שאמר אסד למלך חוסיין, בדו-שיח שנערך ארבעים שנה אחרי אותה ועדת חקירה ב- 1987 ברבת עמון, הם מדהימים ומאירי עיניים : "פלסטיין היא שלי, חלק מסוריה, מדינה עצמאית בשם פלסטין לא התקיימה מעולם".
אולם את האמת הערומה גילה זוהייר מוחסיין ראש ארגון הטרור "צא'אקה" וחבר הועד הפועל של אש"ף בעיתון ההולנדי "טרוב" ב1977 : "רק למטרות טקטיות אנחנו מקפידים להדגיש את זהותנו הפלסטינית, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות.
ייסודה של מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל... לאחר שנשיג את כל זכויותינו בפלסטין, אסור שיידחה, אף לרגע אחד, האיחוד מחדש של ירדן ופלסטין". "רק למטרות טקטיות"...
האם להדיוטות שקוראים את זוהייר מוחסיין לא ברור עכשיו מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש של הערבים במלחמה נגד ישראל", זהו המסר.
גם הנסיך הירדני חסן הצהיר ב-1970 : "פלסטין היא ירדן וירדן היא פלסטין, יש כאן עם אחד וארץ אחת, עם היסטוריה אחת וגורל אחד". כלומר על פי חסן, לעם אחד ייתן עכשיו השמאל שתי מדינות. מסירת ארץ הזהות הקולקטיבית, היא אבדן הזהות ואבדן העם שלטון יהודי שייתן לזהות המזויפת והמחופשת הערבית לכובש הערבי שהשתלט בכוח הזרוע על ארץ ישראל בזמן מן הזמנים ועוטה כעת מסכה חדשה, שלטון שייתן לערבים מארץ ערב המחופשים לפלסטינים את ארץ ישראל בתמורה לפיסת נייר, שלא נחשבת ממילא לכלום בתרבות הערבית, שלטון יהודי כזה ימסור לראשונה בתולדות עמנו בהסכמה, לא רק את ארצנו, אלא בעיקר גם את הזהות שלנו כיהודים לאויב.
כי היהודים באים מיהודה, וכאשר אנו נמסור את יהודה לאויב שיקרא בשם חדש "פלסטין" ליהודים תאבד יהודה לנצח כי הם מסרו "בהסכמה" את זהותם לאויב.
כי מה היא אומה אם לא "זיכרון קולקטיבי משותף". איזה ערך יש לאומה אשר מוסרת ללא אילוץ ובהסכמה, כחלק "מתהליך מדיני" המהווה "משפט פומבי בינלאומי" את הזיכרון הקולקטיבי המגדיר אותה, את המקומות שהם מהות הזיכרון הקולקטיבי. איזה עם מוסר את קברי אבותיו לעם זר?! את ערי בירתו העתיקים ההיסטורית, חברון, ירושלים, את ערש המולדת, ערש התנ"ך, את המקומות המופלאים שהתנ"ך בסיס זהותנו מספר עליהם, את המקומות שם נוצרנו וחושלנו כעם, ומשם באה זהותנו בת 4000 השנה, איזה עם מוסר כל זאת לאויב שבא מארץ ערב וכבש את הארץ בזמן מן הזמנים, וע"י מסירה זו, מרצון, בכל תרועה, וטכסים, בחסות בינלאומית מכיר בבעלותו של הכובש ערבי על זהותו כעם... זאת היא משמעותה האמיתית של מסירה מרצון של ערש המולדת, מקום בו נוצרה זהותנו כעם, ארץ ישראל ההיסטורית לכובש הערבי הזר.
זוהי המשמעות האמיתית של חתרנות השמאל תחת אשיות האומה. לא מדובר פה בגבול מדיני, ולא בסידורי בטחון. מדובר פה על נשמת האומה.
מסירת הזיכרון הקולקטיבי שלנו והזהות העמוקה שלנו שלא אבדה אלפי שנים בהסכמה, מרצון לאויב תביא להשמדת זהותנו כעם. כל העמים שנעלמו בהיסטוריה לא הוכחדו בחרב. הם פשוט איבדו את טעם חייהם כעם, התמוססו בעמים הכובשים, קיבלו את תרבותם, מנהגיהם ואת אלוהיהם.
מסירת המולדת ההיסטורית היא מסירת הזהות ההיסטורית של העם, העם היהודי לא איבד לרגע בגלות את התביעה לחזור לארצו, שום כבשן, גרדום, או פוגרום לא יכל לעשות זאת לעם וחתר בכל דור ודור לשוב לציון.. "לשנה הבאה בירושלים".. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"... והנה אחרי הריבונות, אחרי ניצחון על כוונת האויב להשמידנו במלחמת ששת הימים אנו מושמדים ע"י משרד פרסום בריטי.
טעותו הנוראה של משה דיין הביאה לכך שעל הר הבית שלנו, בסיס זהותנו, עומד מסגד המייצג את ההשפלה שממיט עלינו הכובש הערבי. מסירת מפתחות הר הבית לוואקף המוסלמי על ידי דיין הייתה הכרה בריבונותם על זהותו של הר הבית, ועל זהותם שלהם כתובעים הלגיטימיים של כל הארץ.
דיין במעשהו הנמהר לא הבין שהוא גרם לאחד האסונות ההיסטוריים הקשים לעם היהודי. מה שיכל להיגמר בהושטת יד ולקיחת מפתחות הר הבית מידיו של הוואקף עם תום מלחמת ששת הימים ייעשה אך במחיר יקר של מלחמה.
את המסגד הזה, שנבנה על חורבננו, העם היהודי יהיה חייב להסיר. כשם שהבריטים לא היו מאפשרים למוסלמים לבנות מסגד על כנסיית וסטמינסטר, שם הושבעו מלכי אנגליה במשך 1000 שנה, כך אסור לנו, בשם כל העם היהודי, בשם הדורות שהיו ובשם הדורות שיהיו להמשיך לתת לסמל הכיבוש האכזרי של האויב הערבי ותרבותו לעמוד במקום בו עוצב עמנו ותרבותו.
כמו שאמר בן גוריון בועדת החקירה של האו"ם ב1947: "בהיסטוריה הערבית אין דבר כזה פלסטיין. היסטוריה ערבית נעשתה בערב, בפרס, בספרד ובצפון אפריקה. בהיסטוריה הזאת לא תמצאו את פלסטיין. היסטוריה ערבית לא נעשתה בפלסטיין.
אולם אין רק היסטוריה ערבית, יש היסטוריה עולמית והיסטוריה יהודית, ובהיסטוריה הזאת יש ארץ ושמה יהודה, או כפי שאנו קוראים לה, ארץ ישראל, הארץ של ישראל. אנחנו קוראים לה ישראל מאז ימי יהושע בן נון. הייתה ארץ כזאת בהיסטוריה, הייתה ועדיין קיימת, זו ארץ קטנה, קטנה מאד, אך הארץ הקטנה הזאת השאירה רישום עמוק בהיסטוריה העולמית ובהיסטוריה שלנו. הארץ הזאת עשתה אותנו לעם. עמנו עשה את הארץ הזאת, שום עם אחר בעולם לא עשה את הארץ הזאת, הארץ הזאת לא עשתה שום עם אחר בעולם. עתה אנחנו שוב מתחילים לעשות את הארץ הזאת, והארץ הזאת שוב מתחילה לעשות אותנו".

חוקי נירנברג היו חוקים חוקיים / צפריר רונן


במקור נכתב ביום רביעי, ב שבט תשס"ה 12/01/2005


חוקי נירנברג שחוקקו הנאצים היו חוקים חוקיים לחלוטין, משמעותם העמוקה הייתה שלילת היכולת מהיהודים להתגונן מפני האנטישמיות באמצעים משפטיים . כך הוא החוק שעיצב משרד המשפטים בראשות פליט השואה השר טומי לפיד, שלילת זכותם להגנה משפטית של אזרחי ישראל תושבי גוש קטיף.
הגענו כמעט לנקודת האל חזור, כמעט ואבדו המעצורים האחרונים, ישראל היום הינה ערב דיקטטורה שמגובה כמו בגרמניה הנאצית ע"י מערכות החקיקה האכיפה והמשפט, כל בעל מצפון אנושי חייב לצאת כנגד משטר הדיכוי האנטי דמוקרטי כנגד הפקודה הבלתי חוקית להרוס ולעקור ולהגלות נגד רצונן קהילות שלמות של חלוצים שעמדו בגבורה בקו הראשון של המערכה נגד האיסלמופשיזם.
הרבה מעבר לתכנית השולל וההונאה מוביל דיקטטור מטורף חסר מעצורים את המדינה כולה ואת צה"ל למקום שממנו יהיה קשה לחזור. התקופה היום מחזירה אותנו אחורה בזמן אל המדרון החלקלק שבו הידרדרה גרמניה מדמוקרטיה לדיקטטורה. המשמעות העמוקה של חוקי נירנברג הייתה שלילת הזכות מהיהודים להגנה משפטית מפני האנטישמיות. החוקים היו חוקיים לחלוטין,חוקים של מדינה ריבונית שבחרה את היטלר באופן דמוקרטי. הפיכת גרמניה לדיקטטורה רצחנית החל אחרי שרפת הרייכסטאג על ידי הנאצים עצמם כפרובוקציה מתוכננת להפליא, במעשה ההצתה הואשמו הקומוניסטים הגרמנים. היטלר שתכנן את המזימה בקפדנות פנה לרייכסטאג וביקש לאשר את "חוק העברת הסמכויות", החוק אושר ברוב דמוקרטי, היטלר קיבל "זמנית" את סמכויות הריכסטאג על מנת "לעשות סדר".. משם הדרך הייתה קצרה לחקיקת חוקי נירנברג.
המהות העמוקה של חוקי נירנברג הייתה שנשללה מהיהודים כל יכולת להתגונן מפני האנטישמיות באמצעים משפטיים. כך עושים היום לאזרחים יהודיים מסומנים שיושבים בגוש קטיף מחוקקים חוק מיוחד שתפקידו להפוך לחוקי את גירושם בכוח הזרוע באמצעות צבא משטרה, בולדוזרים,כלבים, הרס בתיהם ורכושם, חוק "פינוי פיצוי" הינו "חוק" שאינו מאפשר להם כל הגנה משפטית כפי שניתנת לאזרחים שריד, לפורז, לברק לצבן ואף לכל בדוואי בנגב המקבל צו הריסה של ביתו הבלתי חוקי שנבנה על אדמות מדינה . אם הם יתנגדו , מצפים להם מחנות ריכוז שנקראים בשם המכובס " מתקני כליאה המוניים", ולמי שיסרב מצפות שלוש שנות מאסר ואולי יותר, שלוש שנות מאסר לנשים הרות, לילדים, לאבות, לסבים, למשפחות שלמות של חלוצים ואנשי מופת אמיצים.
נחזור לגרמניה, מדוע נשפטו ראשי הרייך דווקא בעיר נירנברג ? בהליך שנקרא לימים "משפטי נירנברג" הלא הם מילאו אחרי חוק ופקודות, הם לא "סרבו פקודה", הייתכן שבעלות הברית שפטו אחרי המלחמה אנשים וחיילים שבסך הכל מילאו אחר חוקים ופקודות ? התשובה היא כן , מפני שהחוקים היו כאלו שכל חייל או אזרח גרמני בן אנוש היה חייב לסרב לבצעם ? האם היו אז סרבנים לחוקים אלו?, היו, מעטים, אך הם נכלאו באשמה של סרבנות במחנות ריכוז, נשמע מוכר ? מי מהסרבנים הגרמנים ההם שסירב לכוף את ראשו לחוקים ש"דגל שחור מתנוסס מעליהם" ושנשאר בחיים אחרי המלחמה זכה להיות חסיד אומות עולם ביד ושם בירושלים ועץ ניטע על שמו ביער חסידי אומות עולם.
ראיתי לאחרונה בטלוויזיה כתבה המתארת את צבא ההגנה לישראל, הולך בעיניים עצומות לרווחה אחרי דיקטטור מטורף, כי "חייבים לציית לפקודה".. התקשורת כבר מציגה כיצד יחידות מיוחדות מתאמנות על מודל במתקני כליאה המוניים מיוחדים ליהודים מגוש קטיף ( מחנות ריכוז אמרנו ?), בכתבה נראים ונשמעים מפקדים המתנהגים כרובוטים מטומטמים. הכתבת בטלוויזיה אף לא מצמצה, אף אחד לא נשאל מה היה קורה אילו בכתבה היו מראים שצה"ל מתאמן על פינויו המתוכנן של טייבה או אום אל פחם, כולל אימון פינוי אלים, והדמיה של מתקני כליאה המוניים לערבים ? לא קשה לנחש שכל חבורת תומכי חוקי נירנברג החדשים "האוסלואידים" היו מייד מגלגלים עיניים... בג"ץ היה מתערב, ארגוני זכויות האדם היו פונים לבית המשפט הבינלאומי בהאג, אמנסטי, מי לא.. אבל פה... התקשורת, כלב השמירה של הדמוקרטיה, כנראה נותרה רק כלב.
משטרו של שרון אינו חוקי יותר, כל משטר פרלמנטרי בנוי על כללי משחק ואבני יסוד, פגעת באחד מהם הרסת את כל מבנה השלטון, שרון פגע לא באחת מאבני היסוד של הדמוקרטיה הישראלית אלא בשלוש מהן:
פגיעה ראשונה בשלטון החוק היא גניבת דעת הבוחר, בגידתו במנדט הבוחר שיכל להצביע אחרי הכל עבור מצנע היא חמורה מאין כמוה, שינה ראש הממשלה את דעתו שעליה הלך לבחירות ושבגללה ניצח ש"דין נצרים כדין תל אביב" ? יתכבד ללכת לבחירות מחדש ומייד וינסה להיבחר מחדש על בסיס מצעו של מצנע.
פגיעה שניה בשלטון החוק הייתה אי קבלת משאל הליכוד הדמוקרטי והרס הדמוקרטיה המפלגתית בישראל, השמאל המקורנף אומר " זה משאל פנימי שאינו מחייב".. אז כדאי להזכיר לשמאל, גם פריימריס הינם "משאל פנימי", כך גבר רבין על פרס, וברק, ואחרים, תארו לכם מצב ששרון מפסיד ב"משאל מפלגתי פנימי" בהתמודדות פנימית בליכוד לראשות הממשלה, מתעלם מהתוצאות ולא מפנה את מקומו ליריבו שניצח אותו, אפילו באוקראינה רק על חשד של שחיתות וזיוף יצאו ההמונים לרחובות.. ופה... בג"ץ מחריש, אבירי הדמוקרטיה ממלאים פיהם מים, ששש.. "אסור להפריע עכשיו לאריק להרוס את גוש קטיף ולדפוק את המתנחלים שנואי נפשנו", לא קם צדיק אחד בשמאל שיתריע, ומייד עדר השמאל יוצא בקמפיין "הרוב קובע".. בלווי ציקצ'וק שפתיים של הכתבלבים תוך התעלמות מהרוב של משאל הליכוד ומהבסיס של השיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל. ההתעלמות של שרון מהכרעת רוב מפלגתו היא חמורה מפני שבכך הוא ריסק את הדמוקרטיה בישראל, שבנויה קדם כל על הדמוקרטיה המפלגתית, מי ילך שוב למשאל מפלגתי בליכוד ? מי ישקיע משאבים זמן וכסף במשחק הדמוקרטי ? המתיישבים השקיעו דם יזע ודמעות אין סוף במאמץ דמוקרטי אדיר וראוי לציון במאבק על נפשו של הבוחר, נגד ממסד מפלגתי אדיר כוח, במשחק הדמוקרטי הם ניצחו ובגדול, אך היום אם יהיה שוב משאל מי יאמין בו יותר ? רצח שלטון החוק יצא מידו של אריק שרון, אחרי מהלך זה של התעלמות מהכרעת הבוחר הוא איבד את הלגיטימיות לשלטונו.
בשיטה הפרלמנטרית המפלגות הן הקובעות את הרשימה לכנסת, את מדיניות המפלגה לעתיד מה שקרוי "מצע המפלגה" ואת זהות ראש הממשלה, מי שמתעלם ממה שנוח לו ללא כיבוד ההליך הדמוקרטי שלא ילין על אחרים שקוראים לא לציית לפקודות בלתי חוקיות בעליל, אי החוקיות מתחילה באי חוקיות דרכי פעולת השלטון. גניבת דעת בוחרי המפלגה היא שורש אי חוקיות השלטון.
פגיעה שלישית בשלטון החוק הייתה פגיעה נוראה וגסה בשיטת הממשל, יצירת רוב מלאכותי בממשלה ע"י פיטורי השרים ליברמן ואלון, ממתי מפטרים שר על דעותיו ? אפשר לפטר שר אם הוא פועל בניגוד להחלטות ממשלה אחרי שהתקבלו, אבל לפטר שרים רק בגלל שדעתם שונה לפני ההצבעה על ההחלטה בכדי לקבל רוב מלאכותי בהצבעה בממשלה ? אז למה בכלל צריך שרים ? מי בכלל צריך ממשלה ? מתי שנוח מפטרים שרים ומקבלים את ההחלטה הנכונה. כאשר בג"ץ מצטרף לבגידה במשטר בפרלמנטרי של ישראל לא נותר לעם אלא לצאת לרחובות, כמו באוקראינה.
תארו לכם את פיטורי שרים לפיד ופורז על רקע החלטה דומה על גירוש ועקירת הכפר אום אל פחם ? ללא הסבר, סתם, גירוש כפר ערבי והרס בתיו בבולדוזרים, הוצאת קברים, הריסת מסגדים, למה ? כי ראש הממשלה החליט בוקר אחד בראיון לעיתון "הארץ" כי בא לו .. מה לדעתכם בג"ץ היה כבר אומר ? לא טעיתם, העתירה הראשונה של כבר הייתה עוצרת
אף את המחשבה על המשך ההליך המטורף, אך פה מדובר על אנשים ללא זכויות אזרח, הם נקראים "מתנחלים"... דמם מותר .
מול התקרנפות מערכת החוק, שהגישה לכנסת מהדורה חדשה של חוקי נירנברג וחסימת כללי המשחק הדמוקרטיים, נותר רק לפתוח במערכת של אי ציות אזרחי לפקודות הבלתי חוקיות של שלטון בלתי חוקי.
משטרו של שרון אינו לגיטימי יותר, רק אי ציות מסיבי של מאות אלפים יחזיר את המדינה לדמוקרטיה הפרלמנטרית ולמשטר שפוי. כמו במהפכות הקטיפה של מזרח אירופה, ברגע שהחיילים סרבו לירות במפגינים, וכאשר המפגינים שמו פרחים בקני הרובים של החיילים הבין השלטון הדיקטטורי שעליו ללכת.
לאחר שהוכשל המשטר הדמוקרטי המפלגתי והפנים מפלגתי בידי דיקטטור מטורף, רק אי ציות המוני לפקודות בלתי חוקיות של גירוש, נישול, מאסר, עקירה של אלפי נשים גברים זקנים וטף, יציל את מדינת ישראל מגלישה המדרון החלקלק שמוביל לדיקטטורה.

יום שישי, 16 במאי 2008

"יש לנו זכות משפטית על ארץ ישראל'


אנשי א"י לא יפגשו עם בוש אך ינסו להעביר לו ולמאות העיתונאים מהעולם חוברת המוכיחה את הזכות המשפטית של עם ישראל על ארץ ישראל. חזקי עזרא - ערוץ 7


תנועת אנשי ארץ ישראל ופורום נהלל הגיעו היום למוקדים שונים ברחבי ירושלים כדי לחלק חוברת המסבירה על זכותו המשפטית של העם היהודי על ארץ ישראל."אנחנו פה כדי להסביר למאות העיתונאים שהגיעו מכל העולם על הזכויות המשפטיות של עם ישראל לארץ ישראל. גם ממשלת ישראל אינה יכולה לוותר על ארץ ישראל כי המשפט הבינלאומי נתן את הארץ הזאת באופן בלעדי לעם היהודי...כמו שהמנדט הבריטי שהיה אפוטרופוס 30 שנה ולא יכל להעביר את הארץ לאף כוח אחר כך היום ממשלת ישראל אינה יכולה לתת חלק מהארץ לכוח זר". צפריר מדגיש "זה דבר משפטי, זה מעוגן במשפט הבינלאומי טובי המשפטנים בעולם יודעים זאת. עם ישראל ומדינת ישראל הם הבעלים היחידים על יהודה ושומרון".


מכשיר חדש במלחמה מאת: צפריר רונן

המצאת "העם הפלשתיני" כפסגה באמנות הלוחמה הפסיכולוגית לחיסול ישראל

▪ ▪ ▪
בוועידת אנפוליס בשנת 2007 נשא נשיא ארה"ב גורג בוש נאום בו דיבר על חזונו בזכות שתי מדינות לשתי עמים...
מי יכול להתנגד לדבר כזה נפלא? אבל בעצם נשאלת השאלה האמנם מדובר פה על שני עמים? בואו נבדוק. עם אחד הוא ברור, זה עם ישראל ששמר 2,000 שנה בגלות על זהותו הבלתי משתנה עם מולדתו התנכ"ית האחת ויחידה - ארץ ישראל. אך מי הוא בעצם העם השני? האם הוא באמת עם חסר מולדת? מעניין מה אומרים דובריו הרשמיים:
ב-1977 התראיין ראש ארגון הטרור "אל צא'אקה" וחבר הנהגת אש"פ זוהייר מוחסין, לעיתון ההולנדי "טרוב": "העם הפלשתיני לא קיים, ייסודה של מדינה פלשתינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל למטרות האיחוד הערבי, באופן ריאלי אין היום שום הבדל בין הפלשתינים הסורים, לירדנים, ללבנונים, רק למטרות פוליטיות וטקטיות אנחנו מדברים היום על קיום העם הפלשתיני, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלשתינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות, מבחינה טקטית, ירדן שהיא מדינה סוברנית בעלת גבולות מוגדרים לא יכולה להעלות טיעון ליפו וחיפה אולם אני כפלשתיני יכול לדרוש את חיפה, יפו, באר שבע וירושלים... לאחר שנשיג את כל זכויותינו בכל פלשתין - אסור שנדחה, אף לרגע אחד, את האיחוד מחדש של ירדן ופלשתין."
שלוש שנים קודם לכן, ב-1974, הצהיר הנשיא הסורי המנוח חאפז אסד: "מן הראוי שאנו נזכיר לשלטונות הישראלים האחראים, כי אנו רואים בפלשתין לא רק חלק בלתי נפרד מן האומה הערבית, אלא חלק מדרום סוריה.
בשנת 1987 שוב התבטא אסד בוועידה ברבת עמון: "מדינה בשם פלשתין לא התקיימה מעולם", ענה לו המלך חוסיין: "הופעת האישיות הלאומית הפלשתינית באה כמענה לתביעת ישראל כי פלשתין היא יהודית".
בספטמבר 1993 חזר אסד על עמדתו בראיון לעיתון מצרי: "כשאני מדבר על פלשתין אני רואה בה חלק מסוריה"...
אך הגדיל לעשות "בעל הבית עצמו", ערפאת, ובשנת 1970 אמר בפשטות גלוית לב: "שאלת הגבולות אינה מעניינת אותנו... מנקודת מבט הערבית, אין לדבר על גבולות: פלשתין אינה אלא טיפה באוקיאנוס הגדול, אומתנו היא האומה הערבית המשתרעת מן האוקיאנוס האטלנטי ועד הים האדום ומעבר לו".
מסתבר שאומתו של ערפאת, "מנהיג חסרי המולדת", כבר משתרעת על שטח הגדול מאירופה כולה. ואולם אין כעדותו של היו"ר הראשון של אש"פ, אחמד שוקיירי, שעוד בשנת 1956 הכריז במסגרת תפקידו הקודם כנציג הליגה הערבית, מעל במת האו"ם, כי "ייצור כזה כמו פלשתין אינו קיים כלל, ארץ זו אינה אלא חלקה הדרומי של סוריה רבתי"...
ואם אחמד שוקיירי אומר שפלשתין אינה קיימת כלל, המשמעות הלוגית היא שגם "פלשתינים" אינם קיימים כלל...
אותו אחמד שוקיירי היה המזכ"ל הראשון של ה"אירגון לשחרור פלשתין" שייוסד בשנת 1964 בקהיר ע"י נאצר שליט מצרים, עוד לפני "הכיבוש".
אם כל זה לא הספיק לקורא הנדהם, ערפאת, בעודו בירדן, ברגע של חוסר זהירות הוא מגלה את האמת לעיתונאית האיטלקייה אוריאנה פלאצ'י. הוא מגלה שאש"ף נלחם בישראל בשם הפאן ערביזם, כמו כן הוסיף ואמר: "מה שאת מכנה "עבר הירדן" אינה אלא פלשתין"...
ובכן, אחמד שוקיירי אמר, 8 שנים לפני תחילת הבלוף, שפלשתין היא סוריה, לאחר מכן שימש כיו"ר הראשון של הבלוף, וערפאת, שירש אותו בתפקיד מנכ"ל הבלוף, קבע שפלשתין היא גם ירדן ובאותה הזדמנות חושף גם באקראי בשם מי הוא נלחם בישראל ... בשם "הפאן ערביזם"...
נחשפה האמת. מי נלחם באמת בישראל? הפאן-ערביזם שהוא ביטוי לאינטרס כלל ערבי משותף, כינוי אחר לעולם הערבי המוסלמי על 22 מדיניותיו הנלחמות בישראל.
אך המשמעות האמיתית העמוקה והגלויה של דברי ערפאת היא כי לעם העצום הזה בנוסף למדינותיו המשתרעות על שטח הגדול מאירופה כולה כבר הוקמה ע"י הבריטים ב-1922 מדינה ערבית על 78% משטח ארץ ישראל שיועד מלכתחילה ע"י חבר הלאומים, המוסד שקדם לאו"ם, עבור העם היהודי, הלא היא... מדינת ירדן.
כשדוברי אירגוני הטרור הערבים מסירים לרגע קט את צבעי ההסוואה מסתבר שאש"ף לא נלחם בשם עם גזול ועשוק לכאורה, אלא כארגון חזית של 22 מדינות ענק הגדולות מאירופה כולה. ואש"ף, כ"נציג" של "עם פלשתיני" אינו אלא ארגון החזית של אותן מדינות.
איך אפשר להציג שאיפות עצמאות של ערבים בארץ ישראל המערבית, שאינן מסתפקות במדינה הקיימת ממזרח לו על רוב חלקי ארץ ישראל ההיסטורית והמנדטורית?
התשובה על-פי זוהייר מוחסיין וערפאת ואף שוקיירי היא ברורה, שהערבים החיים בישראל הם בדיוק אותם הערבים החיים בסוריה או בירדן, אין הם עם נפרד, אלא רסיס מן האומה הערבית האדירה המחולקת על הרבה ארצות ערביות, אין להם זהות נפרדת, בזהותם הם ערבים והמצאת פלשתין היא רק בלוף שקוף: "מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל למטרות האיחוד הערבי".. כפי שאמר זוהייר מוחסיין לעיתון ההולנדי.
באיזה מקום אחר בעולם מקימים מדינה נוספת לעם, שיש לו כבר 22 מדינות?
יצאתם מבולבלים? בואו נעשה סדר. נשיא סוריה אסד בכלל אומר שפלשתין זו המצאה, היא בכלל סוריה הדרומית, כי הוא שומר לסוריה אופצייה של בעלות עתידית על הארץ. אחמד שוקיירי, בתפקידו המוקדם כנציג הליגה הערבית מסכים עם אסד. המלך חוסין, אומר שהפלשתינים זה לא עם אלא המצאה שנועדה להילחם בתביעת עם ישראל על זהותה היהודית של ישראל, זוהיר מוחסיין מאל צעיקה מחזק ומאשר את דברי המלך חוסיין שפלשתין היא תרמית אחת גדולה, על-מנת "לשמש מכשיר חדש לחיסול ישראל בשליחות האומה הערבית."
אחמד שוקיירי היה שחקן מוכשר במיוחד בתיאטרון האבסורד הזה. הוא בכלל נולד בלבנון בן לאם טורקיה, בירדן היה עורך דין, באו"ם שירת כשגריר סוריה, וגם כשגריר ערב הסעודית באו"ם, וגם כשגריר הליגה הערבית באו"ם... איש רב מדינתי. מצד אחד בתפקידו כנציג הליגה הערבית באו"ם הוא אומר את האמת ש"ארץ כזו "פלשתין" בכלל אינה קיימת, אולם אחרי מספר שנים מומצא הבלוף יש מאין, והוא זה שמקים בפקודת נאצר את הארגון לשחרור פלשתין, את הפיקציה של עם וארץ שאינם קיימים כלל... כדבריו מן העבר, שאותם מטאטאים מתחת לשטיח.
מייסד אש"פ הוא טורקי-לבנוני-סעודי-סורי-ירדני-מצרי - שכיר מזדמן לכל קומבינה בשירותם של כל מנהיגי ערב. אכן זהו האיש המתאים ביותר לתרגיל היומרני של המצאת עם חדש, יש מאין.
אך השחקן הראשי במחזה, יאסר ערפאת, לא השאיר ספק... בשנת 1970 הוא אומר במפורש שהאומה הערבית הגדולה היא אומתו, ללא גבולות, מהאוקיאנוס האטלנטי ועד הים האדום, ופלשתין היא רק סיפור הכיסוי, אך מיד אח"כ בהמשך המשפט הוא כבר טוען שירדן היא פלשתין... לאיזה ערפאת צריך להאמין?
היש עדות טובה מזאת של הערבים עצמם, החושפים את השקרים, הנוכלות, התרמית, הסתירות, הכזב וכפל הלשון שבבלוף הפלשתיני?
טול אפוא מן הסכסוך את מסכות השקר, התרמית, ההונאה והבדיה וחזרנו אל הפרופורציות המקוריות של אימפריה ערבית מוסלמית המשתרעת מהאוקיאנוס האטלנטי ועד גבול סין ובין העם היהודי הטוען לזכותו על מולדתו ההיסטורית האחת והיחידה. שהיא פחות מחמישית האחוז מהשטחים הערבים, או כפי שתיאר הקומיקאי דניס מילר "השטח שתופסת קופסת גפרורים בתוך מגרש כדורגל".
כיצד עובד הבלוף?
עד אחרי מלחמת ששת הימים הסיסמא שהושמעה תדיר על גלי האתר בכל מדינות ערב היתה ישירה ופרימיטיבית: "לזרוק את היהודים לים". הערבים אף לא טרחו להסוות במילים "הפתרון הסופי" את כוונתם והעולם ידע, שתק, אך בכל זאת לא הצליח לעכל סגנון רצחני ובוטה כזה.
וכך, מדינות ערב המובסות בקרב ע"י מדינה קטנה ונחושה לחיות, הבינו שאת ישראל אי אפשר לנצח בכוח צבאי, הם הבינו שאת שמשון הישראלי אפשר יהיה להכריע רק בעורמתה של דלילה הפלישתית, וכך היה. לא עוד קריאות פרימיטיביות משלהבות המונים לרצח עם ברדיו המצרי: "הגברים לים הנשים לנו" אלא, תחכום. נעימה המכוונת בדייקנות לאוזן המערבית האנינה, הם גילו שמבחינה תעמולתית קל יותר לשכנע את דעת הקהל בעולם בזכות "העם הפלשתיני" המסכן, למדינה משלו, מאשר להצדיק את תביעת האימפריה הערבית העצומה לתוספת של שטח ממדינה קטנטונת. וכך הומצא העם הפלשתיני. ההצלחה של התרגיל התעמולתי גדולה עד כדי כך, שאפילו בישראל החלו להאמין בבלוף.
המזרחן בעל השם העולמי, פרופ' משה שרון, אומר כבר שנים שעל עקרון זה של השמדת מדינת ישראל לא תתכן לעולם שום פשרה מצד הערבים. הוא מחייב ג'יהאד, אך תיתכן תרמית כמו אי-לוחמה, המוצגת לפעמים כ"שלום", "הודנה", "תהדייה", או "הסכם אוסלו", לשם השהיה, התארגנות והתחזקות, אך לא פשרה על המטרה הסופית. זו הסיבה שפייסל חוסייני אמר שהסכם אוסלו היה הסוס הטרויאני, כלומר ההונאה, והאינתיפאדה אינה אלא יציאת הלוחמים מהסוס.
הערבים הקימו את רוב ארגוני הטרור כמכשיר במלחמה בישראל לאחר מלחמת ששת הימים ב-1967. כל מדינה ערבית הקימה כמה ארגוני טרור משלה, כל כמה חודשים היה נולד ארגון טרור חדש עם שם מפוצץ.
כך נולדה מסכת התעמולה חובקת עולם שהפכה את היוצרות. דוד הישראלי מול גליית הערבי הפך בתעמולה מתוחכמת לגליית הישראלי המדכא את דוד הפלישתיני. נעמי שמר הגדירה את התרגיל כמצלמה המתקרבת ב"קלואוז אפ" אל הפצע במצחו של גליית כדי לעורר רחמים על האומלל...
קל להבין את האינטרס הערבי בקלף התעמולתי המכונה "העם הפלשתיני" אך מה האינטרס הישראלי בכך? מדוע במלאת 40 שנה לשחרור ארץ ישראל ההיסטורית מכיבוש ירדן הערבית, התקשורת הישראלית ברובה כינתה זאת "40 שנה לכיבוש"?
התרמית השקופה הזו לא יכולה היתה לקנות אחיזה בדעת הקהל בישראל אילו ישראל היתה אומרת לעצמה את האמת שעל בסיסה קמה: ארץ ישראל שייכת לעם ישראל. מכאן ואילך היה ברור מאליו שלא יתכן שאנו נוגדר ככובשים בארצנו, בדיוק כפי שצ'רצ'יל לא העלה על דעתו להכריז באמצע מלחמת העולם השניה שהאינטרס הבריטי הוא להקים מדינה נאצית בלב האי הבריטי, על גדות התמזה...
הבדיה הפלשתינית היא סיפורו הפתלתל של הזיוף המונומנט לי הגדול בהיסטוריה אשר אין לו תקדים בתולדות העמים. בלוף מוצלח עד כדי כך שכה רבים בעולם כלל אינם מפקפקים באמיתותו. תעמולה שהפכה לנשק רב עצמה אשר באמצעותו מנסים אויביה של ישראל, הערבים, לכבוש את ארץ ישראל ללא ירייה אחת, ללא צבא,טנקים או מטוסים.
זוהי תעמולה אשר תפקידה למחוק את זהותה ולזייף את שמה של ארץ ישראל התנ"כית הקדומה ולהפכה לארצם של הערבים במסווה של "עם ללא מולדת", "פלשתיני", שהמציאה התעמולה הערבית.
בשיטות של שטיפת מוח, בדיות, שקרים, זיוף עובדות, תוך שימוש בבורות העולם והמדיה העולמית, מתחולל בראשי חוצות כבר עשרות שנים תהליך של זיוף ההיסטוריה ומחיקתה.
וכמו שאמרו בלעג גבלס והיטלר הארכי תעמלנים של המאה ועשרים, ככל שהשקר יותר גדול... כך עשויים אנשים להאמין בו יותר.. את השקר הזה ניתן לנצח רק בנימוק אחד והוא שהארץ הזו היא שלנו. כל הנימוקים הביטחוניים, נכונים ומוצקים ככל שיהיו, אינם עונים ומקעקעים את הדרישה הערבית, כל עוד אנו מסכימים עם הנחת היסוד הערבית.
אם תישא הארץ זהות ישראלית - זו ארצו של עם ישראל והערבים הם הכובש. אם תישא הארץ זהות ערבית-פלשתינית הרי שזו תהיה ארצם של הפלשתינים, ואז עם ישראל הוא הכובש, וכובש - צריך להיות מסולק. אין דרך שלישית.
אחרי שהכניע את מרד בר כוכבא מחק קיסר רומא אדריאנוס את שמה של יהודה וקרא לה "פלשתינה", כדי שבהיעדר ארץ יהודה על מפת העולם, לא יהיו גם יהודים.
למרבה הזוועה, 1,800 שנה אחר כך, אחרי שחזרו לארצם וקוממו את עצמאותם, הפעם, היהודים עצמם, בעוורון הנובע מהתכחשות למורשתם, הם אלו המקימים ומחיים את קללת אדריאנוס, את פלסטינה, בשביל אותה מטרה עצמה, מחיקת זהותה של ארצם.

בדיית "הנכבה" מאת: צפריר רונן

המניע להנצחתה של בעיית הפליטים הערביים, הוא בעיקרו המניע שהביא להופעתה, להמיט חורבן על ישראל, זוהי מטרה שקופה וגלויה, מעולם לא ניסה אף מנהיג ערבי להסתירה או לטשטשה
▪ ▪ ▪
רק סופר מדע בדיוני יכול היה לתת את הכיסוי הספרותי הנכון למה שקרוי "בעיית הפליטים הערביים", עשרות שנים מחדירים הערבים את הבדיה נטולת השחר על מקורותיה של בעיית הפליטים, עד שאפילו חלק מהישראלים, כבר הסכימו לקבל כמוסכמה את השקר שכאילו היהודים פתחו בהתקפה על הערבים השלווים שוחרי השלום, גירשו אותם, וכך הקימו את מדינת ישראל, כמה גורשו על-פי גרסת הערבים? ובכן... כל מספר תופס, מיליון, שנים עשר מיליון, הצדק מחייב שיוחזרו הפליטים לבתיהם, ועד אז חייב העולם... כלומר, כל העולם פרט לערבים, לדאוג להחזקתם.
המדהים הוא שהערבים הם הפליטים היחידים בעולם שנעשו פליטים, לא בגלל פעולת אויביהם אלא בגלל יוזמת מנהיגיהם. מאז ועד עתה, 60 שנה, מחזיקים מדינות ערב, מדינות הנפט, בעלי העושר האגדי, את הפליטים בעניות מנוולת, ומונעים את שיקומם.
קולונל מינצרהאגן, מי שהיה קצין מודיעין בריטי, נפגש עם מנהיג ערבי וזו הייתה שיחתם בנושא הפליטים הערבים של מלחמת 1948 שנכתבה ביומנו:
"...אתם הערבים, על כל אוצרות הנפט שלכם, מדוע אינכם עושים משהו למען הפליטים העלובים הללו מארץ ישראל? 'אלוהים אדירים' אמר, 'אתה חושב באמת שאנחנו נהרוס את התעמולה הטובה ביותר הנמצאת ברשותנו; הרי זה מכרה זהב'. אמרתי שדעה כזאת היא קשת לב ובלתי מוסרית כאחת. 'הבלים' אמר, 'הם סתם אשפת אדם אבל הם מכרה זהב מדיני'".
מעניין, שקל לראות את הבדיה בשלמותה מתוך העובדה הפשוטה: שום איש לא גירש את הפליטים, הרוב המכריע יצאו בין מרצונם החופשי ובין בפקודתם או המרצתם של מנהיגיהם, אך תמיד בהסתמך על אותה הבטחה, שיציאתם תסייע למלחמת מדינות ערב נגד ישראל וכך הם יחזרו בעקבות הצבאות הערביים עטורי הניצחון, ולא די שהם יקבלו את בתיהם, אלא אף יירשו את בתיהם של היהודים המנוצחים והמושמדים.
הבישוף היווני קתולי של הגליל ג'ורג חכים אמר בקיץ 1948:
"הפליטים סמוכים ובטוחים כי ישובו בתוך ימים מועטים... מנהיגיהם הבטיחו להם כי עד מהרה ימחצו הצבאות הערביים את הכנופיות הציוניות..."
תחנת הרדיו הערבית של המזרח התיכון שידרה מקפריסין: "אין לשכוח שהוועד הערבי העליון, עודד את בריחת הפליטים מבתיהם ביפו, חיפה וירושלים". תעמלן הליגה הערבית אדוארד עטייה אמר בלונדון: "היציאה הסיטונית נבעה בחלקה מאמונת הערבים ששאבה עידוד מדברי הרהב של העיתונות ומדברים חסרי אחריות של המנהיגים הערביים שבתוך שבועיים לכל היותר, יוכו היהודים ע"י צבאות ערב, וערביי ארץ ישראל יוכלו לשוב ולהיכנס וליטול לידיהם את מולדתם".
עיתון "פלשתין" בירדן כתב: "המדינות הערביות עודדו את ערביי ארץ ישראל לעזוב את בתיהם באופן זמני כדי שלא יפריעו לצבאות הפלישה הערביים". נורי סעיד, ראש ממשלת עירק אמר: "אנחנו נפצפץ את הארץ בתותחינו, ונמחה כל מקום בו יתורו להם היהודים מפלט, הערבים צריכים להוליך את נשיהם וילדיהם למקומות בטוחים עד שוך הקרבות".
עזאם פחה המזכיר הכללי של המדינות הפולשות אמר: "הכיבוש יהיה פשוט כטיול צבאי, כי עניין פשוט יהיה לזרוק את היהודים לים. עצת אחים נתונה לערביי ארץ ישראל, לעזוב את אדמתם ובתיהם ולשבת ישיבת עראי במדינות אחיות שכנות, לבל יבואו תותחי הצבאות הערבים ויקצרו בהם קציר".
למרות כל זאת, היהודים ניסו למנוע את בריחתם של הערבים, הבישוף ג'ורג' חכים אישר "שערביי חיפה ברחו למרות העובדה שהרשויות היהודיות ערבו להם לביטחונם ולזכויותיהם כאזרחי ישראל". בדוח ששלחה משטרת חיפה הבריטית נאמר: "היהודים משתדלים בכל מאמצי כוחם, לשכנע את האוכלוסים הערבים להישאר, ולדעת לבטח כי שלום יהיה להם ולאינטרסים שלהם".
אמיל גורי, מזכיר הוועד הערבי העליון, חשף את האמת בראיון לדיילי טלגרף הביירותי: "העובדה שפליטים אלו מצויים היא תוצאה ישירה מפעולתן של המדינות הערביות בהתנגדן לחלוקה ולמדינה היהודית, המדינות הערביות הסכימו פה אחד למדיניות הזאת, והן חייבות להשתתף בפתרון הבעיה".
הערבים איפוא נענו לקריאת המדינות הפולשות על-מנת לשוב עטורי ניצחון אחרי שהיהודים ייזרקו לים. אך למגינת ליבם, הצבאות הערביים המנצחים לא הגיעו מעולם. משלא עלה המעשה בידם, כינו את סיכול המזימה - נכבה, כלומר אסון, אסונו של הקוזאק הנגזל, מעולם לא הגיע הלשון לשפל לשוני כזה. נוכח התבוסה המשפילה, הרוצחים שהצהירו על כוונתם לרצוח את היהודים, להשמידם עד האחרון, לפתע הופכים את עורם, הנה הם הקורבנות השלווים של מזימות הציונים, נכשל ניסיון רצח העם, עכשיו נהפוך את זה ל"נכבה" כלומר שואה. ויולי תמיר, הולכת ללמד את הבלוף שהומצא על-ידי הערבים, לערבים.
אחרי מלחמת העצמאות, פותחה הבדיה של אחריותה של ישראל לבעיית הפליטים, העתקת האשמה ליהודים הייתה מעשה של זיכוי למנהיגי הערבים. אך עד מהרה התברר ערכו של הנשק התעמולתי האדיר במלחמה נגד ישראל, התרמית התפתחה. בתחילה, החל ניפוח דמיוני של מספר הפליטים, המדהים הוא שלפי הבריטים, היו בארץ רק 561,000 ערבים ואם נותרו אחרי המלחמה 140,000 ערבים, הרי מבחינת מתמטית לא יכול היה מספרם של הבורחים להיות יותר מ-420,000. בזמנו, לפני המצאת מדיניות הניפוח, אכן אלו היו המספרים שהערבים עצמם נקבו בהם, פ'ארס אל חורי, נציג סוריה במועצת הביטחון של האו"ם נקב במספר 250,000, הרוזן ברנדוט, נציגו המיוחד של האו"ם, הודיע לאו"ם כי לפי אומדנו יש כ-360,000.
עם השנים, בגלל הקמת סוכנות הסעד של האו"ם אונרא והרמאות ככרטיסי המזון, נופח המספר מעבר לכל דמיון, גם מדינות ערב, דאגו להסתיר מהאו"ם את המספרים, כך שהמיליונים צמחו, וכל ערביי הסביבה נהפכו לבעלי כרטיסי מזון חינם של אונרא, גם ל-50,000 עובדי הארגון הערביים היה עניין עצום להמשיך בבדיה, אף אחד מהם לא היה מעוניין שייגמרו הפליטים. ושאונרא תסיים אי פעם את מלאכתה והם יאבדו את פרנסתם, וכך מיתוס הפליטים אחרי 60 שנה ניזון מעצמו, עולה ופורח, ויש עדיין "פליטים". דבר שלא קיים בשום מקום בעולם. בשנת 2007 כבר דוברים ערבים העלו את המספר ל-10 מיליון. כל תוכנית ליישובם של הפליטים נדחתה בשתי ידיים ע"י ארצות ערב כולן.
"מכרה הזהב" התעמולתי במלחמה בישראל היה דבר שאי אפשר לוותר עליו. מי זוכר ש- 900,000 יהודים גורשו ממדינות ערב אחרי תבוסתן לישראל, ללא רכוש, תוך מסע רצח, אלימות ושוד. היקף דיכוים של היהודים בארצות ערב אפשר להשוותו רק עם המשטר הנאצי בשנות ה- 30, מספרם של המגורשים, 900,000 היה כפול ממספר הערבים שברחו מהארץ. אולם בישראל לא נותר פליט יהודי אחד. בלוף הפליטים הערביים מ-1948 הוא כה שקוף, אך לאף אחד אין עניין לסיימו.
המניע להנצחתה של בעיית הפליטים הערביים, הוא בעיקרו המניע שהביא להופעתה, להמיט חורבן על ישראל, זוהי מטרה שקופה וגלויה, מעולם לא ניסה אף מנהיג ערבי להסתירה או לטשטשה. בהחלטה של ועידת הפליטים בחומס שבסוריה נאמר: "כל דיון שמטרתו להמציא לבעיית ארץ ישראל פתרון שאינו מבוסס על הבטחת זכותם של הפליטים להכחיד את ישראל, ייחשב חילול קודשיו של העם הערבי ומעשה בגידה".
הערבים הם העם היחיד שבכוונת מכוון ובמחשבה תחילה הפך את בניו לפליטים מתוך כוונה להחריב עם אחר.
כפי שמדינות אירופה גירשו בתום מלחמת העולם השנייה 12 מיליון גרמנים, כי זה גורלו של התוקפן, כך יכלה ישראל, כמו רוסיה, פולין, וצ'כוסלובקיה לגרש גם את 140,000 הערבים שנותרו בתחומה, אחרי שניסו להשמידה ולשחוט את תושביה היהודים, מה שלא ניסו הגרמנים שחיו בצכולסלובקיה. אולם במקום זאת, היא נתנה לרוצחים שנכשלו במזימתם, זכויות אזרח, בג"צ, מערכת חוק, שוויון זכויות. היום מכריזה וועדת המעקב של ערביי ישראל שמטרתה היא חיסול המדינה היהודית.
לכל מי שעיניו בראשו, יבין לאן נוסעות הרכבות, ומה אותם אלו ש"הבטיחו לנו את השחיטות של הצלבנים והמונגולים" ב-1948 רוצים באמת לעשות לנו.

Hadrian's Curse: The Secret All The Arabs Know (Part I)

At the Annapolis Conference, President Bush spoke about his vision regarding the virtues of two nations for two peoples.

One of those peoples – the Jewish people – has a clear identity. Yet it would be interesting to know the identity of the second people. Already in 1977, a central spokesman of that “second people” (a PLO leader, Zahir Muhsein, head of the as-Sa’iqa Organization) revealed the truth in an interview to the Dutch newspaper Trouw. Here are his words:

“The Palestinian people do not exist. The creation of a Palestinian state is only a means for continuing our struggle against the State of Israel for our Arab unity. In reality today there is no difference between Jordanians, Palestinians, Syrians and Lebanese. Only for political and tactical reasons do we speak today about the existence of a Palestinian people, since Arab national interests demand that we posit the existence of a distinct ‘Palestinian people’ to oppose Zionism for tactical reasons. Jordan, a sovereign state with defined borders, cannot raise claims to Haifa and Jaffa. As a Palestinian, I can undoubtedly demand Haifa, Jaffa, Beer-Sheva and Jerusalem. However, the moment we reclaim our right to all of Palestine, we will not wait even a minute to unite Palestine and Jordan.”

Are you in shock? If the Palestinian people do not exist, what does exist? Arabs who live in Eretz Yisrael, and who have disguised themselves as“Palestinians” for fraudulent purposes. “Only a means for continuing our struggle against the State of Israel” – in Muhsein’s words. A fraud so successful that even George W. Bush can be found seeking a state for that fraud!

Do you think Zahir Muhsein is alone? This transparent fraud about the so-called existence of Palestine is revealed to us by all Arab leaders.

In 1974, the late Syrian President, Hafez al-Assad,declared, “It would be fitting for us to mention to the responsible Israeli authorities that we view Palestine not just as an inseparable part of the Arab nation, but also as a part of southern Syria.” In 1987 he reiterated this at a conference in Amman by saying, “A country named ‘Palestine’ has never existed.” Jordan’s King Hussein responded, “The appearance of the national Palestinian persona serves as a response to Israel’s claim that Palestine is Jewish.”

Yet the prize goes to Yasir Arafat who, in 1970 with candid simplicity, told the reporter Arianna Palazzi, “The question of borders doesn’t interest us… From the Arab standpoint, we mustn’t talk about borders. Palestine is nothing but a drop in an enormous ocean. Our nation is the Arabic nation that stretches from the Atlantic Ocean to the Red Sea and beyond it… The PLO is fighting Israel in the name of Pan-Arabism. What you call ‘Jordan’ is nothing more than Palestine.”

Such revelations are an eye-opener for anyone who has not understood until now the masked ball being run by the Arabs. The true meaning of Arafat’s words – that Palestine is Jordan – is that for the Arabic people living under the “Pan-Arab” umbrella, in addition to over 20 Arabic countries, there is already a country called Jordan that was established by the British for the Arabs on 78 percent of the Land of Israel. This is land promised to the Jewish people by the League of Nations in 1922.

Anywhere else on earth, could an additional country be established for a people that already has 21 countries?

All the same, there is nothing like the testimony of a PLO founder, Ahmed Shukari. Already in 1956 he proclaimed from the UN podium, as the Arab League’s ambassador there, “Such a creature as Palestine does not exist at all. This land is nothing but the southern portion of Greater Syria…”

And if Ahmed Shukari says that Palestine does not exist at all, the logical inference is that “Palestinians” also do not exist. That same Shukari was born to a Turkish mother in Lebanon, was a Jordanian lawyer, served as the Syrian ambassador to the UN, the Arab League’s ambassador to the UN, and the Saudi’s UN ambassador. In 1964, after this talented actor who changed loyalties like a chameleon was fired by the Saudis, Egyptian President Gamal Abdel Nasser hired him to found the PLO, an organization dedicated to the “liberation” of a country that – in his own words – did not even exist.

All the prominent spokesmen of that poor, homeless “people” openly say the following: The Arabs who live in Eretz Yisrael are precisely the same Arabs who live in Syria, Jordan or Lebanon. They are not a separate country, but a fragment of the enormous Arab nation divided among many Arab countries. In their identity they are Arabs, and the invention of Palestine is just a transparent bluff – a means for continuing our struggle against the State of Israel for our Arab unity.

Can any testimony be better than that of the Arabs themselves, by exposing the lies and deceptions involved in Palestine’s creation?

Yet the most compelling argument for the idea that the “Palestinian people” is a fraudulent invention (and that the Arabs are all one people) was expounded by none other than Mr. Husseini, head of the Supreme Arab Committee to the UN special committee that was deliberating on Eretz Yisrael in 1947. Here are his words:

“An additional consideration of great importance for the Arab world is racial uniformity. The Arabs lived in a broad expanse stretching from the Mediterranean Sea to the Indian Ocean. They spoke one language, and shared a common history, tradition and aspirations. Their unity was the solid foundation for peace in one of the most central and sensitive regions in the world. For that reason, it does not make sense that the United Nations should facilitate the establishment of a foreign entity within that well-rooted unity.”

Indeed, Husseini is correct. His declaration before the UN’s investigative committee exposes the simple fact that there is no “Palestinian” language and no unique “Palestinian” culture. The Palestinians are Arabs, and they cannot be set apart from the Jordanians, Syrians, Lebanese, Iraqis, etc.

Remove from the argument the lies, and you reveal that the conflict is taking place between the Arabic, Muslim empire of 21 states and the Jewish people – claiming their right to their one and only historic homeland, consisting of less than one fifth of one percentof the lands under Arab control.

This is the twisted story of the biggest, most unprecedented fraud in history. It involves such a successful bluff that many people have no doubt about its veracity. This propaganda has become a powerful weapon whereby Israel’s enemies, the Arabs, are trying to conquer Eretz Yisrael without firing a shot – and without an army, tanks or jets.

Next: The Arabs’ Ultimate Goal

בין-לאדן ב"ברכה" לישראל: נמשיך בלחימה

בן לאדן אומר "אנחנו"... מה המשמעות ? המשמעות היא שאין פלסטינים, כי בלאדן הוא ערבי מערב הסעודית, מה פתאום המילה אנחנו ? - פה נחשפת התרמית והראייה ה"אנחנו" הוא כל העולם הערבי מוסלמי - זו המשמעות של האנחנו , הם אלו שנלחמים בישראל על 21 מדינות ערב ועל 53 מדינות האיסלם, בן לאדן מחזיר את האמת, והאמת היא שה"אנחנו"הוא העולם הערבי, ולכן כל הפטפטטת הריקה על היותו של "עם פלסטיני" משולל מולדת" יעני , היא בלבול מוח שהמציא השמאל יחד עם הערבים, מזל שיש פה בן לאדן והחמס שמחזירים קצת שפיות ואמת לזירת הקרב. הגיע הזמן להפריך את הבדייה הפלסטינית, אין עם כזה, מעולם לא היה, הם ערבים, שיושבים בארץ ששמה הוא אך ורק ארץ ישראל, זהותם היא ערבית. הם ערבים ולערבים כבר יש 21 מדינות שאחת מהם יושבת על 77% מארץ ישראל, מי שלא מוצא חן בעינו חיים במדינת הלאום היהודי, מוזמן להניע את האוטו, ולנסוע שעה למדינת הלאום הערבי של ארץ ישראל, הלא היא ירדן.
צפריר
בקלטת שמע חדשה לרגל יום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל, אמר מנהיג אל-קאעידה: "הג'יהאד הוא חובה כדי לשחרר את פלסטין. לא נוותר על סנטימטר מפלסטין". הוא הוסיף שהסכסוך הישראלי-פלסטיני היה ליבו של הקרב האיסלמי עם המערב, שהיווה השראה לפיגועי ה-11 בספטמבר (רועי נחמיאס והסוכנויות פורסם: 16.05.08, 11:48 )
שוב מאיים על ישראל: מנהיג ארגון הטרור העולמי אל-קאעידה, אוסאמה בין-לאדן, פרסם קלטת שמע חדשה לרגל יום העצמאות ה-60 של מדינת ישראל. בקלטת שב בין-לאדן והדגיש "הג'יהאד הוא חובה כדי לשחרר את פלסטין". בקלטת שפורסמה הבוקר (יום ו'), אמר מנהיג אל-קאעידה: "אנחנו נמשיך, ברשות האל, בלחימה נגד הישראלים ובעלי בריתם. אנחנו לא נוותר על אף סנטימטר מפלסטין, כל עוד יש לפחות מוסלמי אחד בעולם". עדיין אין אישור רשמי שהאיש הדובר בקלטת הוא בין-לאדן. מנהיג אל-קאעידה אמר בקלטת כי הסכסוך הישראלי-פלסטיני היה ליבו של הקרב האיסלמי עם המערב, והיווה השראה ל-19 התוקפים שביצעו את פיגועי ה-11 בספטמבר. הוא הוסיף ש"החגיגות בישראל מראות, לא רק שהמדינה היהודית קיימת 60 שנה, אלא שהיא לא היתה קיימה לפני 60 שנה ושהיא נוסדה בשטח שנלקח באלימות מהפלסטינים". בין-לאדן מתח גם ביקורת על כלי התקשורת בעולם. הוא אמר כי היא מציירת את ישראל כקורבן ואת הפלסטינים שגורשו מאדמותיהם - כטרוריסטים. הנאום הופנה "לעולם המערבי" ומטרתו, לפי בין-לאדן, היא "להסביר את הסיבות לסכסוך ביום השנה לכיבוש של ישראל". בהודעה שפירסם ב-20 במרס לציון חמש שנים למלחמה בעיראק, קרא בין-לאדן למוסלמים להמשיך להילחם מודעה

בכוחות צבא ארה"ב בעיראק כחלק מהמאבק ל"שחרור פלסטין". בקלטת שמע שפורסמה בסוף דצמבר 2007, הבטיח "לשחרר את כל פלסטין - מהירדן ועד הים". בשבוע שעבר "בירך" את ישראל לרגל יום העצמאות גם נשיא איראן, מחמוד אחמדי-נג'אד. סוכנות הידיעות האיראנית אירנ"א דיווחה כי אחמדי-נג'אד אמר: "אלו החושבים שהם יכולים להחיות את הגופה המסריחה, של המשטר הציוני ביום הולדתו, טועים מאוד. המשך קיומו של המשטר הציוני נמצא בסימן שאלה, והוא נמצא בדרך להשמדה".

מה רוצים שהאו"ם יהיה יותר צדיק מיולי תמיר ?

ישראל הביאה זאת על עצמה -אי תשומת הלב לטרמינולוגיה מחסלת את זכותינו על הארץ, הערבים מתוחכמים, הקרב הוא תודעתי - זהות הארץ תקבע את הזכות עליה. תקרא הארץ ארץ ישראל הרי היא שלנו תקרא הארץ "פלסטין" הרי אנו כובשים בה - ...ערוץ 7 הפסיקו את השימוש בהמילה פלסטינים, תבינו, אם יש פלסתינים אזי יש איפה שהוא גם פלסטין, ופלסטין היא המקום ארץ ישראל,כל פעם שאתם משתמשים במילה השיקרית הזאת, שהיא תעמולה פסיכולוגית של האוייב, אתם תוקעיםאת הסכין עמוק יותר בארץ ישראל.
דוברת האו"ם אמרה בתדרוך לכתבים כי מזכ"ל האו"ם שוחח עם אבו מאזן לרגל ה'נכבה'. בדיקה שנערכה באו"ם העלתה שמעולם לא נעשה שימוש במילה במוסדותיו. ישראל דרשה להוציא את המושג מהלקסיקון (יצחק בן-חורין, וושינגטון פורסם: 16.05.08, 05:10 )

המונח "נכבה" גרם לסערה באו"ם. ישראל דרשה הלילה (שישי) מהאו"ם להוציא מהלקסיקון שלו את המושג 'נכבה' לאחר שדוברת האו"ם השתמשה בו, ככל הנראה בטעות, בתדרוך לכתבים שערכה אמש. דוברת האו"ם סיפרה לכתבים בתדרוך היומי כי מזכ"ל האו"ם באן קי-מון "טילפן היום לנשיא הפלסטיני מחמוד עבאס לרגל הציון הפלסטיני של ה'נכבה', להדגיש את תמיכתו בעם הפלסטיני". כתב ישראלי שנכח בתדרוך גרם לדוברת מבוכה כששאל אותה אם באן טילפן גם לראש הממשלה אהוד אולמרט לברך אותו לרגל יום העצמאות ה-60 לישראל. הדוברת הבהירה שבאן שוחח עם אולמרט לפני שבוע. גם מזכ"ל האו"ם הופתע מסערה שנגרמה מההתבטאות: הוא חשב שהוא מביע הזדהות עם הסבל הפלסטיני, אך לא ידע שהוא משתמש במונח שאינו מקובל על ישראל ומשמש לתעמולה נגדה.מודעה

כעת ישראל דורשת מהאו"ם לפרסם הודעה פומבית לתיקון הטעות שנעשתה ולהוציא את המילה מהלקסיקון של האו"ם. על פי ההערכה, מישהו שתל את המילה בפי הדוברת מבלי שהבינה את משמעותה. באו"ם נעשתה בדיקה והתברר שמעולם לא נעשה שימוש במילה נכבה במוסדות האו"ם. מזכ"ל האו"ם באן גילה מאז כניסתו לתפקידו אהדה לישראל, למרות שלאחרונה מופעל עליו לחץ ערבי והוא מנסה להפגין איזון. דרישת ישראל מהאו"ם עולה בקנה אחד עם דבריה של שרת החוץ ציפי לבני, שאמרה אתמול בוועידת הנשיא בירושלים כי "הפלסטינים יוכלו לחגוג יום עצמאות אם באותו יום תימחק המלה 'נכבה' מהלקסיקון שלהם".