יום שבת, 17 במאי 2008

מסירת הזהות הלאומית לאויב / צפריר רונן



נכתב במקור: 24 בפברואר, 2006 כ"ו בשבט תשס"ו


אם הייתי צופה ערב מלחמת העולם השניה בבריטים מוכנים לתת להיטלר את כנסיית וסטמינסטר ואת מחצית לונדון תמורת "שלום ובטחון" בדורנו, הייתי אומר: "הבריטים איבדו את רצון החיים, הם בדרך לחיסולם כאומה". מפני שלא מדובר היה על קולוניה, סינגפור או אלג'יר שהיו בידי הצרפתים, אלא בסמל הלאומי החזק ביותר של הבריטים, סמל שהוא אולי הזהות הפנימית החזקה ביותר.

אם מישהו היה מספר לי שהרוסים מוכנים לתת לצ'צ'נים להקים מסגד במקום הכנסייה בלב מוסקבה תמורת "הפסקת הטרור", הייתי אומר שהם בדרך לחיסולם כאומה.

אלפיים שנה אמר יהודי ביום נישואיו: "אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני". ביום המאושר בחייו, שכולו פרטיות והקמת משפחה חדשה, אומר העם העיקש הזה: "אם אשכחך ירושלים" במשך אלפיים שנה. כל המשפחה מתכנסת, כולם שמחים, ובטכס הקידושין שהוא כולו קודש, החתן היהודי מזכיר איזו עיר שחרבה כבר אלפיים שנה.

אם הייתם שומעים על שבט אסקימוסי שיש לו איזה מסורת מוזרה שזוג ביום נישואיו מדבר על עיר שהיא במרחק אלפי מייל, מה הייתם חושבים? בטח זה היה נושא למחקרים אנתרופולוגיים, בוודאי לסרט דוקומנטרי עטור פרסים של ערוץ נשיונל ג'אוגרפיק, והמדענים היו אומרים בטח אחרי מחקר אנתרופולוגי ארוך : "שבט אסקימוסי מוזר זה אחרי אלפיים שנה מזכיר את העיר הרחוקה ההיא כי הוא לא זנח את החלום לשוב אליה... ".

והנה אחרי אלפיים שנה, עם צבא אדיר, טנקים, מטוסים, אימפריית הייטק, ערוץ 2 וערוץ 10, משרד חינוך, פרלמנט ומדינה שהקימו היהודים .... הם משתמשים במדינתם היהודים על מנת להגלות את היהודים מחדש מארצם.

"ארץ ציון וירושלים" אינה גבעת אולגה, רשפון או אפילו כפר שמריהו, אלא חברון, בית אל, עפרה, קבר רחל, קבר יוסף והר הבית. ירושלים אינה אצטדיון מלחה, ירושלים היא הר הבית והר הבית הוא ציון. התנועה הציונית שהקימה את המדינה נקראת על שם ציון. מה לא היה לנו, "תנועת חיבת ציון", "חובבי ציון" פועלי ציון שמאל וימין, הכל התכוון לדבר אחד - לערש המולדת ההיסטורית: חברון, הר הבית וירושלים. כי מהי ציון ללא זה? והנה אותה מדינה, יציר כפיו ומפעלו הגדול ביותר של העם היהודי בכל הדורות, מתכוונת להגלות את העם היהודי מציון, בכוח הזרוע, בעזרת בג"ץ המתנכר וקורא לשובנו לארצנו ההיסטורית "מכוח תפיסה לוחמנית" דבר שאפשר לו לתת לגיטימציה מעוותת לחורבן גוש קטיף והגליית העם מארצו.

זהו בג"ץ שכל כוחו בא לו מהתנועה הציונית הקרויה על שם ציון. זהו בג"ץ שאינו מייצג יותר את תפיסת העולם של התנועה הציונית אלא את רצון החורבן של האויב. משמעות מסירת הארץ בהסכם לאויב והגליית העם מארצו בכוח הזרוע היא אבדן הזהות הקולקטיבית שלנו כעם. אלפיים שנה של כיסופים לציון יחוסלו בידי המדינה שהקים העם היהודי על מנת לשוב לציון. אם יש משהו בלתי חוקי על פי משפט העמים, שהתנ"ך הוא תשתית הציוויליזציה שלהם, הרי הבלתי חוקיות מתמצית בהתנהגות השמאל, התקשורת ובית משפט העליון ובניסיון העקירה של אלו את העם היהודי בארצו.

חוקרים בעתיד לא יוכלו להבין איך משאת נפשו של העם לשוב לציון הפכה בעיני העילית התקשורתית ל"ימין קיצוני", לימין הזוי... היש חוקר אחד בעולם שיוכל להסביר את המופרעות הנפשית שמניעה את התנהגות השמאל? עכשיו שהוגשם חלום הדורות מופעל הצבא והמשטרה וכל מערכת המשפט על מנת לחסל את קיומו של העם היהודי בארצו ההיסטורית ולתיתה לאויביו השואפים להשמידו. האם יש טירוף גדול מזה? הרי העם שיוותר תמורת פיסת נייר על זהותו לא ישוב להיות עם יותר, כל עם שיוותר על מרכיבי סמליו וזהותו, שבאה לביטוי באמצעות סמליו בין אם אלו הבריטים על לונדון או הרוסים על מוסקבה, יפסיק באותו רגע להיות עם.
מה יגידו היהודים ביום חתונתם בעתיד אחרי מסירת הר הבית וירושלים ב"הסכם" לאויב והכרה בבעלותו הסופית והמוחלטת לאלפי השנים שיבואו על הר הבית? ועל ציון כולה מה יגידו היהודים ביום חתונתם כאשר במו ידיהם הם אלה שמסרו את הזיכרון הקולקטיבי הלאומי של ירושלים והר הבית לאויב הערבי? מיהו הכובש האמיתי? ומיהם הערבים? יותר נכון תשאלו את עצמכם: מיהו כאן הכובש?
הרי בכל ספרי ההיסטוריה שנמצא גם בבתיהם של אנשי השמאל כתוב "תקופת הכיבוש הערבי". כלומר, הערבים הם אלה שכבשו!
אדרבא, ישאל השמאל את עצמו, מאיפה באה המילה "ערבים"? התשובה ברורה, כמו שצרפתים באים מצרפת, אנגלים באים מאנגליה, רוסים באים מרוסיה, יהודים באים מיהודה ועם ישראל בא מארץ ישראל, כך הערבים באים ממקום ששמו ערב! כל העמים נקראים על שם מולדתם, ההונגרים באים מהונגריה, וליטאים מליטא, אין אף עם בעולם ששמו אינו כרוך בארץ בא הוא יושב, ולכן הערבים שייכים לערביה, לחצי האי ערב, שם מקומם, זוהי ארצם. ממתי יהודה וישראל היא ארצם? ממתי הומצאה המילה "כיבוש"? מי כובש את ארצו של מי? הייתכן שעם יכול להיות כובש בארצו?

האם הבריטים נחשבים לכובשים בהתפללם בכנסיית וסטמינסטר? או תשאלו: האם תמורת שלום עם האיסלאם השואף להרוס את המערב, היו הבריטים נותנים להקים במקום הכנסייה מסגד, למען "שלום ובטחון"? מי בכלל מוכן למסור את ארצו תמורת בטחון? על שלום כבר לא מדברים, איזה עם נורמלי ברחבי תבל מוכן לתת לאויבו שנשבע להשמידו את ארצו תמורת פיסת נייר והבטחה מעורפלת לשקט?! זוכרים את ביבי "יתנו יקבלו"... מה יתנו אליבא דה ביבי? שקט זמני! מה יקבלו מביבי? את ארצם ההיסטורית של היהודים! איזה מנהיג עם מתנהג כך? איזה אומה עם טיפה כבוד לאומי מתנהג כך?

לא פלא שמנהיג החיזבאללה אמר את מה שאמר על כך שישראל חלשה כמו קורי עכביש... הוא חש בחוש היסטורי שבו שזה המצב. במשך שנים מרעיל השמאל את הבארות. שפת הפוליטיקלי קורקט נהפכה לשמאל, אדם האומר "ארץ ישראל שייכת לעם ישראל" הוא קיצוני מטורף הראוי למעצר מנהלי. כך עשו לנריה אופן, וכך פסק בית המשפט להרחיק את אברי רן מאיתמר בגלל דעותיו שארץ ישראל שייכת לעם ישראל. השב"כ מתקין האזנות לאנשים אלו. בהר הבית מחפשים בכליהם של יהודים שמא יימצא ספר תורה או תפילה.

הר הבית כבר נמסר דה פקטו לערבים. משה דיין החזיר את המפתחות, והדורות אחריו נועלים את ההר בפני היהודים. כל המערכת נתקפה בחיידק טורף המרעיל את המוחות לחשוב כי זה בלתי לגיטימי שיהודי יחשוב כי הארץ הזו שייכת לנו, ורק לנו. מיליוני נוצרים ברחבי העולם קוראים יום יום בתנ"ך ויודעים של מי הארץ הזו.

כל הקשר ההיסטורי שלנו נפרש בתנ"ך פרק אחר פרק. חזרתנו לארץ היא מהלך של צדק היסטורי. את זה יודעים כל העמים קוראי התנ"ך ומאמיניו. צדק היסטורי היה גם הבסיס של החלטת "חבר הלאומים" בועידת סאן רמו ב-1922, אשר הכירה בזכותנו על שני עברי הירדן. ולכן עד היום על פי המשפט הבינלאומי יהודה ושומרון הם שטח ריבוני של מדינת ישראל, שהיא היורשת החוקית של אותו "בית לאומי" שהובטח לנו בועידת סאן רמו. לכן הטיל "חבר הלאומים" על בריטניה "את האחריות להוצאתה לפועל של ההצהרה שניתנה בנובמבר 1917 בזכות הקמת בית לאומי לעם היהודי בפלסטיין", והוסיף: " בזאת ניתנת ההכרה לקשר ההיסטורי של העם היהודי לפלסטיין ולעקרון הבסיסי של הקמת ביתו הלאומי בארץ זו".

לכן הורה חבר הלאומים לבריטניה בכתב המנדט: "לסייע להגירה יהודית ולעודד, בשיתוף פעולה עם הסוכנות היהודית... התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע, כולל אדמות מדינה ואדמות בור". זהו משפט העמים המתבסס על "הקשר ההיסטורי". זוהי ההכרה של הציויליזציה האנושית בצדקת הדרך של תביעת התנועה הציונית על כל ארץ ישראל.

אלה המגשימים היום סעיף משפטי בינלאומי זה הלכה למעשה ביהודה ושומרון הם המתנחלים, " לעודד..התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע...". "מתנחלים" זה מונח שהיה יכול להיות מצוטט ישירות מהחלטת חבר הלאומים. על פי הפרופסורים יוג'ין רוסטו ויוליוס סטון, שניהם פרופסורים בולטים למשפט בינלאומי, סעיף זה עדיין בתוקף. המשפטן הנודע הווארד גריף מציין שהמנדט לרבות חלק מההוראה "התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע" הוא חלק מהמשפט והדין האמריקאי מכוח "האמנה האנגלו-אמריקאית", הסכם שחתמה ארה"ב ב1924 עם בריטניה. האמנה אושרה ע"י הסנאט האמריקאי ונחתמה פורמלית ע"י הנשיא קולידג' ב- 1925. במבוא לאמנה נכתב: "ארצות הברית נותנת הסכמתה לניהול פלסטיין ע"י הוד מעלתו הבריטית, על פי המנדט שצוטט לעיל".

מכאן שארה"ב מחוייבת על פי חוקיה לעודד התנחלות צפופה של יהודים על הקרקע ביהודה ושומרון! אך אצלנו, כל סילבן וכל ציפי, שמאלמרט וביילין, וכל זב ומצורע מצקצקים על "אם הערבים יפסיקו את הטרור הם יקבלו את המדינה הזמנית" (מפת דרכים, זוכרים).

כלומר, למי שלא הבין, כנופיית השמאל ייתן את ארצו הנצחית של העם היהודי למי שרק יפסיק את רצח היהודים זמנית! איזו אומה בעולם תגיד שהיא מוסרת את זהותה ואת ארצה תמורת "שלום". מתי היה השלום משאת נפשה של התנועה הציונית. מאימתי השלום מהווה בכלל תנאי כלשהו. הציונות הרי באה להשיב את העם היהודי ליהודה, או אם תרצו, את עם ישראל לארץ ישראל, אם בשלום ואם במלחמה!
אם שלום עם הערבים הוא תנאי, אזי מעולם לא היו עולים היהודים לארץ. עלייה המותנית ברצון הערבים כידוע מתבטלת מאליה, שהרי הערבים מאז ומעולם לא שינו את התנגדותם הנחרצת לשיבת היהודים. הרוסים באים מרוסיה, הצרפתים מצרפת, היהודים מיהודה, עם ישראל בא מארץ ישראל. מאיפה באים הערבים?
משרד פרסום בריטי ממציא ארץ חדשה ומדביק לה עם חדש כל מגדל הקלפים של הכזב והטמטום הקרוי הסכם אוסלו הוא אסון לאומי. אין מדובר עוד בגבולות, אלא מדובר פה בשאלת זהות.
היהודים שייכים ליהודה, עם ישראל שייך לארץ ישראל, והערבים שייכים לערב. הם כובשים בארצנו, לכן כל הענקת זכויות לאומיות כקולקטיב לכובשים הערבים ימיטו אסון על העם היהודי. ואת זה הבינו הערבים, אי אפשר לדרוש את הארץ הנקראת ארץ ישראל כאשר אתה נקרא "ערבי". אז מה עושים? יוצרים זהות מזוייפת לשם ארץ מזוייף, מה זה פלסטין?
זוהי המצאה של הרומאים על מנת להשכיח את ארץ ישראל מהיהודים, ולכן גם הם קראו לירושלים "אליה קפיטונילה". אז מה, מישהו מהיהודים שכח שמדובר בירושלים? לא, ולכן העם שנשא את הזיכרון על ארץ ישראל בעוד הרומאים התפוגגו והתמוססו ואיתם גם השמות הבדויים שהם הדביקו לארץ הזאת על מנת להשכיח מהיהודים את ארצם ועירם.
עם ישראל ששמר על זהותו באותם 2000 שנה חזר, לא לפלסטין ולא לאיליה קפיטולינה אלא לארץ ישראל ולירושלים. זאת הבינו הערבים טוב טוב, ולכן המציאו הערבים ארץ לא קיימת והתחפשו לעם פלסטיני שלא קיים שבא כאילו מארץ שנקראת "פלסטיין" בזהות ערבית.
התחכום הערבי במלחמה הפסיכולוגית נגדנו ממחישה את הטקטיקה של המצאת זהות חדשה לערבים הכובשים, הרעיון נולד במשרדיו של משרד פרסום בריטי בלונדון. במלחמה פסיכולוגית זו הם כבר כמעט ניצחו תודות לעילית התקשורתית והפוליטית בישראל, שהפכו לנושאי הוירוס הקטלני אל שאר חלקי החברה הישראלית.
איך זה קרה? בשנת 1970 המציאו הערבים עם חדש. היה זה משרד פרסום בריטי שיעץ להם להיקרא "פלסטינאים". לפני כן לא תמצאו בספרי ההיסטוריה או אף בעיתונות שום אזכור לעם כזה. לא היה ולא נברא עם כזה. "העם הפלסטיני" הוא המצאתו של משרד פרסום בריטי, שאמר לערבים: "עד עכשיו הייתם גולית והיהודים היו דוד, עכשיו נהפוך את היהודים לגולית ואתכם לדוד". מסתבר שהשמאל היו מספיק אוויל לקנות את התחבולה.
גולדה הבינה את הטריק ואמרה בתגובה לגל העכור של התעמולה הערבית: "גם אני פלשתינאית". בזאת היה בכוונתה להזים את השקר, אך השמאל כבר נדבק בווירוס והפך לנשא שלו.
הערבים, תמיד היו ערבים, ועד שלמדו את הטריק איך לרמות את היהודים וליטול מהם את צדקת הדרך הם התעקשו להיות ערבים. לפלסטיין כמולדת הפלסטינים אין כל זכר.
באנציקלופדיה בריטניקה 1910-1911 כתוב: "פלסטיין... שנתבעה בברית הישנה כמורשת העברים לפני גלותם...". שימו לב "מורשת העברים לפני גלותם". למה קראו הבריטים המנצחים במלחמת העולם הראשונה לארץ פלסטיין? בשביל להשפילנו. גם הרומאים קראו לירושלים במשך מאות שנים "איליה קפיטולינה" בכדי להשכיח מאתנו את זהותנו, כי זהותו של עם נקבעת מהמקום שממנו הוא בא ואליו הוא שייך, אך אנו לא שכחנו. לנו הייתה ירושלים מקור הזהות הקולקטיבית. מגלות תימן ועד פולין יהודים קראו בשם ירושלים, אלפיים שנה. הרומאים רצו גם להשכיח את ארצנו וקראו לה פלסטין כדי למחוק את תביעתנו לארץ ציון וירושלים. אז מי ניצח?
הרומאים כזהות קולקטיבית נעלמו. הם אימצו את היהודי שצלבו כמשיחם ואת התנ"ך כספרם וארצם נקראת היום על שם הכובש אטילה ההוני שבא מאסיה. הם התמוססו ונעלמו בין העמים, ואיבדו את זהותם הרומאית, כי ארצם נקראה על שם כובשם. ואילו אנו חיים וקיימים. אלפיים שנה לא וויתרנו, ועמדנו בתלאות, גרדומים וכבשנים, וחזרנו אחרי נדודים לבנות את ארצנו... אז עכשיו נוותר? להמצאה של משרד פרסום בריטי?
ג'ון חאזם, פרופסור ערבי שייצג את הערבים בפני ועדת החקירה של האו"ם, אמר בעדותו בפני ועדת החקירה של האו"ם בשנת 1947: "לפני 1917, כאשר בלפור הצהיר את הצהרתו, לא הייתה מעולם שום שאלה פלסטינית ולא היה מדובר על מדינה פלסטינית כיחידה פוליטית או גיאוגרפית".
הדברים שאמר אסד למלך חוסיין, בדו-שיח שנערך ארבעים שנה אחרי אותה ועדת חקירה ב- 1987 ברבת עמון, הם מדהימים ומאירי עיניים : "פלסטיין היא שלי, חלק מסוריה, מדינה עצמאית בשם פלסטין לא התקיימה מעולם".
אולם את האמת הערומה גילה זוהייר מוחסיין ראש ארגון הטרור "צא'אקה" וחבר הועד הפועל של אש"ף בעיתון ההולנדי "טרוב" ב1977 : "רק למטרות טקטיות אנחנו מקפידים להדגיש את זהותנו הפלסטינית, כי האינטרס הלאומי של הערבים מחייב לעודד זהות פלסטינית נפרדת, כדי להעמיד אותה מול הציונות.
ייסודה של מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש במלחמה המתמשכת נגד ישראל... לאחר שנשיג את כל זכויותינו בפלסטין, אסור שיידחה, אף לרגע אחד, האיחוד מחדש של ירדן ופלסטין". "רק למטרות טקטיות"...
האם להדיוטות שקוראים את זוהייר מוחסיין לא ברור עכשיו מדינה פלסטינית הוא מכשיר חדש של הערבים במלחמה נגד ישראל", זהו המסר.
גם הנסיך הירדני חסן הצהיר ב-1970 : "פלסטין היא ירדן וירדן היא פלסטין, יש כאן עם אחד וארץ אחת, עם היסטוריה אחת וגורל אחד". כלומר על פי חסן, לעם אחד ייתן עכשיו השמאל שתי מדינות. מסירת ארץ הזהות הקולקטיבית, היא אבדן הזהות ואבדן העם שלטון יהודי שייתן לזהות המזויפת והמחופשת הערבית לכובש הערבי שהשתלט בכוח הזרוע על ארץ ישראל בזמן מן הזמנים ועוטה כעת מסכה חדשה, שלטון שייתן לערבים מארץ ערב המחופשים לפלסטינים את ארץ ישראל בתמורה לפיסת נייר, שלא נחשבת ממילא לכלום בתרבות הערבית, שלטון יהודי כזה ימסור לראשונה בתולדות עמנו בהסכמה, לא רק את ארצנו, אלא בעיקר גם את הזהות שלנו כיהודים לאויב.
כי היהודים באים מיהודה, וכאשר אנו נמסור את יהודה לאויב שיקרא בשם חדש "פלסטין" ליהודים תאבד יהודה לנצח כי הם מסרו "בהסכמה" את זהותם לאויב.
כי מה היא אומה אם לא "זיכרון קולקטיבי משותף". איזה ערך יש לאומה אשר מוסרת ללא אילוץ ובהסכמה, כחלק "מתהליך מדיני" המהווה "משפט פומבי בינלאומי" את הזיכרון הקולקטיבי המגדיר אותה, את המקומות שהם מהות הזיכרון הקולקטיבי. איזה עם מוסר את קברי אבותיו לעם זר?! את ערי בירתו העתיקים ההיסטורית, חברון, ירושלים, את ערש המולדת, ערש התנ"ך, את המקומות המופלאים שהתנ"ך בסיס זהותנו מספר עליהם, את המקומות שם נוצרנו וחושלנו כעם, ומשם באה זהותנו בת 4000 השנה, איזה עם מוסר כל זאת לאויב שבא מארץ ערב וכבש את הארץ בזמן מן הזמנים, וע"י מסירה זו, מרצון, בכל תרועה, וטכסים, בחסות בינלאומית מכיר בבעלותו של הכובש ערבי על זהותו כעם... זאת היא משמעותה האמיתית של מסירה מרצון של ערש המולדת, מקום בו נוצרה זהותנו כעם, ארץ ישראל ההיסטורית לכובש הערבי הזר.
זוהי המשמעות האמיתית של חתרנות השמאל תחת אשיות האומה. לא מדובר פה בגבול מדיני, ולא בסידורי בטחון. מדובר פה על נשמת האומה.
מסירת הזיכרון הקולקטיבי שלנו והזהות העמוקה שלנו שלא אבדה אלפי שנים בהסכמה, מרצון לאויב תביא להשמדת זהותנו כעם. כל העמים שנעלמו בהיסטוריה לא הוכחדו בחרב. הם פשוט איבדו את טעם חייהם כעם, התמוססו בעמים הכובשים, קיבלו את תרבותם, מנהגיהם ואת אלוהיהם.
מסירת המולדת ההיסטורית היא מסירת הזהות ההיסטורית של העם, העם היהודי לא איבד לרגע בגלות את התביעה לחזור לארצו, שום כבשן, גרדום, או פוגרום לא יכל לעשות זאת לעם וחתר בכל דור ודור לשוב לציון.. "לשנה הבאה בירושלים".. אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני"... והנה אחרי הריבונות, אחרי ניצחון על כוונת האויב להשמידנו במלחמת ששת הימים אנו מושמדים ע"י משרד פרסום בריטי.
טעותו הנוראה של משה דיין הביאה לכך שעל הר הבית שלנו, בסיס זהותנו, עומד מסגד המייצג את ההשפלה שממיט עלינו הכובש הערבי. מסירת מפתחות הר הבית לוואקף המוסלמי על ידי דיין הייתה הכרה בריבונותם על זהותו של הר הבית, ועל זהותם שלהם כתובעים הלגיטימיים של כל הארץ.
דיין במעשהו הנמהר לא הבין שהוא גרם לאחד האסונות ההיסטוריים הקשים לעם היהודי. מה שיכל להיגמר בהושטת יד ולקיחת מפתחות הר הבית מידיו של הוואקף עם תום מלחמת ששת הימים ייעשה אך במחיר יקר של מלחמה.
את המסגד הזה, שנבנה על חורבננו, העם היהודי יהיה חייב להסיר. כשם שהבריטים לא היו מאפשרים למוסלמים לבנות מסגד על כנסיית וסטמינסטר, שם הושבעו מלכי אנגליה במשך 1000 שנה, כך אסור לנו, בשם כל העם היהודי, בשם הדורות שהיו ובשם הדורות שיהיו להמשיך לתת לסמל הכיבוש האכזרי של האויב הערבי ותרבותו לעמוד במקום בו עוצב עמנו ותרבותו.
כמו שאמר בן גוריון בועדת החקירה של האו"ם ב1947: "בהיסטוריה הערבית אין דבר כזה פלסטיין. היסטוריה ערבית נעשתה בערב, בפרס, בספרד ובצפון אפריקה. בהיסטוריה הזאת לא תמצאו את פלסטיין. היסטוריה ערבית לא נעשתה בפלסטיין.
אולם אין רק היסטוריה ערבית, יש היסטוריה עולמית והיסטוריה יהודית, ובהיסטוריה הזאת יש ארץ ושמה יהודה, או כפי שאנו קוראים לה, ארץ ישראל, הארץ של ישראל. אנחנו קוראים לה ישראל מאז ימי יהושע בן נון. הייתה ארץ כזאת בהיסטוריה, הייתה ועדיין קיימת, זו ארץ קטנה, קטנה מאד, אך הארץ הקטנה הזאת השאירה רישום עמוק בהיסטוריה העולמית ובהיסטוריה שלנו. הארץ הזאת עשתה אותנו לעם. עמנו עשה את הארץ הזאת, שום עם אחר בעולם לא עשה את הארץ הזאת, הארץ הזאת לא עשתה שום עם אחר בעולם. עתה אנחנו שוב מתחילים לעשות את הארץ הזאת, והארץ הזאת שוב מתחילה לעשות אותנו".

אין תגובות: